הנוצרים בצל השלטון המוסלמי
לפי תאריך אל-ערב (ד"ר : פיליף חתי אדאורד גורגי. גובראיל גבור ) (הספר השני ) אהל-אלזימה שכבת הפלחים שהיתה ברוב בעם באמפריה. וגם מקור הכנסה חשוב למדינה. באה מהעמים ההנכבשים שנקראו אהל-אלזימה . והערבי בטבעו שונא את עסק הפלחה. אולם אהל-אלזימה והם במקור היו אהל-אל-כתאב מנוצרים ויהודים וסאאבה ( صائبه ) התרחבה הקשת זאת וכללה מאמיני זרדשת ומאני וסאבאה של אזור חראן ואחרים. התיחסו ךכולם יחס אהל אלכתאב . שהיה להםמהמוסלמים דור שבו היתה סלחנות ואהדה . אהל אלזימה הקימו בתוך השדות שלהם ובתיהם הכפריים. ואחזו במורשתם התרבותית. ושמרו על שפותיהם המקורית. כך שהארמית והסריאנית שפה בעירק וסוריה . והשפה האירנית בפרס וקופטית במצרים . רבים מהם שהתאסלמו עברו אל הערים. אפילו בערים גם . ברם הנוצרים והיהודים הרבה פעמים קיבלו תפקידים חשובים . במשרות כלכליות וכתיבה ובשוק הפרטי , דבר שגרם קנאה מצד חלק מהמוסלמים מפשוטי העם , וזה בלט בתוצאות התחרות זאת, מה שהביא חוקים חדשים לבלימת אהל-אלזימה במקומם , למרות שזה נשאר דיו מעל הנייר ולא יצא לפועל. אפשר לראות בחליפה הראשון ציווה ליהודים ולנוצרים . בשינוי מדי הלבוש ולפטר את הפקידים מהם. מתפקידי המדינה . וזה היה עומר איבן עבד אל-עזיז ( שניתן השם בטעות לעומר איבן אלחטאב) אל-רשיד העבסי היה מראשונים שהחזיר את החוקים הנוקשים על אהל-אלזימה. הוא ציווה בשנת 807 בלהרוס את הכנסיות באזורי אל-תוגור (الثغور ) ואחרות שנבנו בארצות אל-אמסאר אחרי הכיבוש המוסלמי (الفتح الاسلامي ) אחרי זה הוא ביקש מאהל-אלזימה בעיר השלום (ירושלים ?) בלשנות אופן הלבוש מהמוסלמים הן בלבוש והן ברכיבת הבהמות ( לפי ספר אל-טברי חלק 3 עמוד 13-712 : וגם לפי איבן אל-אתיר חלק 6 ועמוד 141 ). ההגבלות בשיאה היתה בזמן אל-מותאוכיל (المتوكل) , שציווה על הנוצרים והיהודים בשנות 850-854 בלהציב או לסרטט תמונות של שטנים על דלתות בתיהם וליישר גובה הקברים שלא יעלו מעל פני האדמה , ותהיינה צבע מעיליהם מצבע צהוב . וגם לתפור שתי גזרות מבד שצבעם שונה . על הבגד מקדימה ומאחורה. ולהציב שתי חתיכות בד השונות השונה מצבע הבד החיצוני , הוא גם לא אישר להם לרכוב אלא על פרוד וחמור , ולגבי (السروج ) האוכפים להיות עשויים מעץ !!! , ולשים שני כדורים באוכף מהצד האחורי ( الطبري ج 3 ص 93-1389 . 1419 ) וכתוצאה מלבוש זה שניצווה על בן אל-זימה שכונה בכינוי ((המנומר)) ((الارقط)) .(על פי אלגאחיז -אלביאן פרק 1 עמוד 79....... והיה גם צווי הגבלה שנפל בלחקם של הזימיין (אהל-אלזימה ) והוא הצוו המלכותי שחוקק פרלמיטרים מוסלמים בדור זה , שעדות הנוצרי (النصراني) ויהודי לא מקובלת אצל המוסלמי, וזה משום שהנוצרים והיהודים סילפו !! בכתבי הקדש שלהם לפי כיתאב אללה -ספר אללה- ( סורת אל-בקרה "הפרה" : 70 , אל-מאידה "השולחן" :16-18 ) החליפה האחרון שפעל בקשיחות ואגרסיביות לאהל-אלזימה , הוא אל-חאכים באמריה אלפאטמי (الحاكم بامره الفاطمي 996-1021 ), אולם הנוצרים למרות הגבלות אלה , קיבלו תחת כנפי החליפה במידה נרחבת מחופש , גם מבחינת סלחנות לפי כמה מקרים , היו כמה דיונים בינ-דתי בארמוני אל-עבאסיין כמו זאת בארמון מעאוויה ועבד-אלמלך (אמאווין) . פטריראך הנסטורים נשא נאום בשנת 781 ככתב הגנה על הנצרות מול אל-מהדי (עבאסי) שעדיין שמור עד ימיינו ((A. Mingana in bulletin of the jhon rylands library 'VOL ' 12 -manchester, 1928- PP, 137-298 ) גם הגיעה לידינו אגרת אלקנדי{ (الكندي) (رسالة عبد المسيح ابن اسحاق الكندي (لندن 1870) والطبعة الثانية ( لندن -1885) } שבתוכנה הוא אירוע דיאלוגי שהיה בנוכחות אלמאמון -עבסי- במפכש על יתרונות הנצרות והאיסלם , אולם דיוני הדת שכתב עלי אל-טברי (נפטר ב 854-5) ונקראה ((ספר הדת והמדינה )) - ((كتاب الدين والدوله)) והוא כתב הגנה בלתי רשמי על דת האסלאם , והבהרה לתוכנו , הספר זה יצא לאור תחת חסות ועזרת אל-מותואכל , הסיווג זה רחוק מקנאות וגענות דתית שבו מרבים להצטט משתי הבריתות (ישנה וחדשה) סביר שהעורך התבסס בו על טקסט התורה הסריאני , או על תרגום ערבי קדום, ובואותו זמן ובו איבן אלנדים ( ابن النديم ) הוציא לאור את ספר אל-פהרסט (كتاب الفهرست ) -988- היה לשתי הבריתות מספר הקדש תרגומים ידועות בערבית (לפי אל-פהרסט עמוד 23 ) . כאן מספרת לנו חדשות על אדם בשם אחמד בן עבד אללה אבן סלאם . שתרגם את התורה אל הערבית מאז שלטון הרון אלרשיד ( אלפהרסט ע.22 ואולי היתה תרגום חלקי ). ויש בידינו מה שיוכיח שחלקים מהתורה עברו אל הערבית בסוף המאה השביעית. אולי היא תורגמה מהשפה הסריאנית או מהתרגום השבעיני היווני. אל-טברי תיעד היסטורית מתקריות בשנת 61 היגרית (לפי לוח השנה המוסלמי 9 , כי עבד אללה אבן עמרו אבן אלעאס קרא בספר דניאל. אולם התרגום החשוב לברית הישנה (התנ"ך ) יצאה לאור על ידי סעיד אל-פיומי אל-מסרי (سعيد الفيومي المصري ) (892-942) וזאת בודאות היא אצל היהודים דוברי ערבית היום . התרגומים אלה הן שהשפיעו במדעני האיסלאם שנתנה רקע וסיבה למסיבה לדון עם הנוצרים , עד שאבן אלגאחיז ( ابن الجاحظ ) הנפטר ב-869 יצא במתקפה נגד מדעני הדת המסיחית , גם מודע לנו על שרים נוצרים בחצי השני מהמאה ה-9 מהם עבדון אבן סאעד عبدون ابن صاعد המסופר עליו שבא אל קאדי (שופט) בגדד וזה קם לקראתו ואירח אותו , אולם העדים בזו למראה זה ( ياقوت "ادباء" ج 2 ص 259 ) וגם היה לחליפה אל-מותקי المتقي (940-944 ) שר נוצרי וגם היה ל- אחד בני בויה וזיר אחר { هو نصر ابن هارون . انظر مسكويه -تجارب الامم- نشر مرغوتيوت ج 2 (القاهرة واكسفورد. 1915 ) ص 408 : 412, } מצד שני היה ל אל-מועתדד المعتضد ( 892- 902 ) הוא הציב על משרד הצבא לחיל המוסלמים ראש נוצרי (الصابي "وزراء" ص 95 ). לנוצרים אלה בעלי מעמד רם , קיבלו יחס מה שקיבלו עמיתיהם המוסלמים מהוקרה וכבוד , אפשר להבחין בזה כאשר קוראים על חלק שנמנע מלנשק את ידי המוסלמים, רבים מרופאי אל-חליפה עצמם היו מבני הכנסיה הנסטורית , ולבסוף ני
לפי תאריך אל-ערב (ד"ר : פיליף חתי אדאורד גורגי. גובראיל גבור ) (הספר השני ) אהל-אלזימה שכבת הפלחים שהיתה ברוב בעם באמפריה. וגם מקור הכנסה חשוב למדינה. באה מהעמים ההנכבשים שנקראו אהל-אלזימה . והערבי בטבעו שונא את עסק הפלחה. אולם אהל-אלזימה והם במקור היו אהל-אל-כתאב מנוצרים ויהודים וסאאבה ( صائبه ) התרחבה הקשת זאת וכללה מאמיני זרדשת ומאני וסאבאה של אזור חראן ואחרים. התיחסו ךכולם יחס אהל אלכתאב . שהיה להםמהמוסלמים דור שבו היתה סלחנות ואהדה . אהל אלזימה הקימו בתוך השדות שלהם ובתיהם הכפריים. ואחזו במורשתם התרבותית. ושמרו על שפותיהם המקורית. כך שהארמית והסריאנית שפה בעירק וסוריה . והשפה האירנית בפרס וקופטית במצרים . רבים מהם שהתאסלמו עברו אל הערים. אפילו בערים גם . ברם הנוצרים והיהודים הרבה פעמים קיבלו תפקידים חשובים . במשרות כלכליות וכתיבה ובשוק הפרטי , דבר שגרם קנאה מצד חלק מהמוסלמים מפשוטי העם , וזה בלט בתוצאות התחרות זאת, מה שהביא חוקים חדשים לבלימת אהל-אלזימה במקומם , למרות שזה נשאר דיו מעל הנייר ולא יצא לפועל. אפשר לראות בחליפה הראשון ציווה ליהודים ולנוצרים . בשינוי מדי הלבוש ולפטר את הפקידים מהם. מתפקידי המדינה . וזה היה עומר איבן עבד אל-עזיז ( שניתן השם בטעות לעומר איבן אלחטאב) אל-רשיד העבסי היה מראשונים שהחזיר את החוקים הנוקשים על אהל-אלזימה. הוא ציווה בשנת 807 בלהרוס את הכנסיות באזורי אל-תוגור (الثغور ) ואחרות שנבנו בארצות אל-אמסאר אחרי הכיבוש המוסלמי (الفتح الاسلامي ) אחרי זה הוא ביקש מאהל-אלזימה בעיר השלום (ירושלים ?) בלשנות אופן הלבוש מהמוסלמים הן בלבוש והן ברכיבת הבהמות ( לפי ספר אל-טברי חלק 3 עמוד 13-712 : וגם לפי איבן אל-אתיר חלק 6 ועמוד 141 ). ההגבלות בשיאה היתה בזמן אל-מותאוכיל (المتوكل) , שציווה על הנוצרים והיהודים בשנות 850-854 בלהציב או לסרטט תמונות של שטנים על דלתות בתיהם וליישר גובה הקברים שלא יעלו מעל פני האדמה , ותהיינה צבע מעיליהם מצבע צהוב . וגם לתפור שתי גזרות מבד שצבעם שונה . על הבגד מקדימה ומאחורה. ולהציב שתי חתיכות בד השונות השונה מצבע הבד החיצוני , הוא גם לא אישר להם לרכוב אלא על פרוד וחמור , ולגבי (السروج ) האוכפים להיות עשויים מעץ !!! , ולשים שני כדורים באוכף מהצד האחורי ( الطبري ج 3 ص 93-1389 . 1419 ) וכתוצאה מלבוש זה שניצווה על בן אל-זימה שכונה בכינוי ((המנומר)) ((الارقط)) .(על פי אלגאחיז -אלביאן פרק 1 עמוד 79....... והיה גם צווי הגבלה שנפל בלחקם של הזימיין (אהל-אלזימה ) והוא הצוו המלכותי שחוקק פרלמיטרים מוסלמים בדור זה , שעדות הנוצרי (النصراني) ויהודי לא מקובלת אצל המוסלמי, וזה משום שהנוצרים והיהודים סילפו !! בכתבי הקדש שלהם לפי כיתאב אללה -ספר אללה- ( סורת אל-בקרה "הפרה" : 70 , אל-מאידה "השולחן" :16-18 ) החליפה האחרון שפעל בקשיחות ואגרסיביות לאהל-אלזימה , הוא אל-חאכים באמריה אלפאטמי (الحاكم بامره الفاطمي 996-1021 ), אולם הנוצרים למרות הגבלות אלה , קיבלו תחת כנפי החליפה במידה נרחבת מחופש , גם מבחינת סלחנות לפי כמה מקרים , היו כמה דיונים בינ-דתי בארמוני אל-עבאסיין כמו זאת בארמון מעאוויה ועבד-אלמלך (אמאווין) . פטריראך הנסטורים נשא נאום בשנת 781 ככתב הגנה על הנצרות מול אל-מהדי (עבאסי) שעדיין שמור עד ימיינו ((A. Mingana in bulletin of the jhon rylands library 'VOL ' 12 -manchester, 1928- PP, 137-298 ) גם הגיעה לידינו אגרת אלקנדי{ (الكندي) (رسالة عبد المسيح ابن اسحاق الكندي (لندن 1870) والطبعة الثانية ( لندن -1885) } שבתוכנה הוא אירוע דיאלוגי שהיה בנוכחות אלמאמון -עבסי- במפכש על יתרונות הנצרות והאיסלם , אולם דיוני הדת שכתב עלי אל-טברי (נפטר ב 854-5) ונקראה ((ספר הדת והמדינה )) - ((كتاب الدين والدوله)) והוא כתב הגנה בלתי רשמי על דת האסלאם , והבהרה לתוכנו , הספר זה יצא לאור תחת חסות ועזרת אל-מותואכל , הסיווג זה רחוק מקנאות וגענות דתית שבו מרבים להצטט משתי הבריתות (ישנה וחדשה) סביר שהעורך התבסס בו על טקסט התורה הסריאני , או על תרגום ערבי קדום, ובואותו זמן ובו איבן אלנדים ( ابن النديم ) הוציא לאור את ספר אל-פהרסט (كتاب الفهرست ) -988- היה לשתי הבריתות מספר הקדש תרגומים ידועות בערבית (לפי אל-פהרסט עמוד 23 ) . כאן מספרת לנו חדשות על אדם בשם אחמד בן עבד אללה אבן סלאם . שתרגם את התורה אל הערבית מאז שלטון הרון אלרשיד ( אלפהרסט ע.22 ואולי היתה תרגום חלקי ). ויש בידינו מה שיוכיח שחלקים מהתורה עברו אל הערבית בסוף המאה השביעית. אולי היא תורגמה מהשפה הסריאנית או מהתרגום השבעיני היווני. אל-טברי תיעד היסטורית מתקריות בשנת 61 היגרית (לפי לוח השנה המוסלמי 9 , כי עבד אללה אבן עמרו אבן אלעאס קרא בספר דניאל. אולם התרגום החשוב לברית הישנה (התנ"ך ) יצאה לאור על ידי סעיד אל-פיומי אל-מסרי (سعيد الفيومي المصري ) (892-942) וזאת בודאות היא אצל היהודים דוברי ערבית היום . התרגומים אלה הן שהשפיעו במדעני האיסלאם שנתנה רקע וסיבה למסיבה לדון עם הנוצרים , עד שאבן אלגאחיז ( ابن الجاحظ ) הנפטר ב-869 יצא במתקפה נגד מדעני הדת המסיחית , גם מודע לנו על שרים נוצרים בחצי השני מהמאה ה-9 מהם עבדון אבן סאעד عبدون ابن صاعد המסופר עליו שבא אל קאדי (שופט) בגדד וזה קם לקראתו ואירח אותו , אולם העדים בזו למראה זה ( ياقوت "ادباء" ج 2 ص 259 ) וגם היה לחליפה אל-מותקי المتقي (940-944 ) שר נוצרי וגם היה ל- אחד בני בויה וזיר אחר { هو نصر ابن هارون . انظر مسكويه -تجارب الامم- نشر مرغوتيوت ج 2 (القاهرة واكسفورد. 1915 ) ص 408 : 412, } מצד שני היה ל אל-מועתדד المعتضد ( 892- 902 ) הוא הציב על משרד הצבא לחיל המוסלמים ראש נוצרי (الصابي "وزراء" ص 95 ). לנוצרים אלה בעלי מעמד רם , קיבלו יחס מה שקיבלו עמיתיהם המוסלמים מהוקרה וכבוד , אפשר להבחין בזה כאשר קוראים על חלק שנמנע מלנשק את ידי המוסלמים, רבים מרופאי אל-חליפה עצמם היו מבני הכנסיה הנסטורית , ולבסוף ני