הנוכחי או הקודם

[לינור 33]

הנוכחי או הקודם

אני בת 33. אמא חד הורית לבת 10. מעולם לא היתי נשואה. לפני שנתיים הכרתי גבר. אב חד הורי שאשתו ברחה לפני שבע שנים. מגדל לבדו את בנו בן ה11. התחלנו לצאת. הילדים הסתדרו בניהם, עברנו לגור אחרי שנה ביחד הרגשנו משפחה. לפני כ4 חודשים חזר החבר לשעבר, אבי ביתי. ערב אחד הוא הגיע אלינו לפתור ענינים להסדיר ביקורים להסדיר מזונות לפתוח דף חדש עם בתו. לא יודעת איך הגענו למיטה. מאז אני בדיכאון מצד אחד אני אוהבת את החבר הנוכחי איתו יש תחושה של בית של משפחה מצד שני לא מספיקה לחשוב על האקס ועל האפשרות להיות איתו הוא שונה, הוא מסעיר... החבר הנוכחי שם לב שמשהו לא בסדר שמשהו קורה מה עושים?

 

[טלי 41]

בטח הנוכחי

לאן נעלם האקס? בתך בכלל מכירה אותו? טוב לך עם הגבר החד הורי? תשמיכי להיות איתו ותקימי אולי משפחה חדשה.

 

[טלי 41]

תשמיכי - תמשיכי (סליחה)

 

[המיתבונן]

צריכה להיות הכרה עצמית

לדעתי, אין פסול במה שאת עושה בתנאי אחד- שאת מכירה שאינך בנוייה לזוגיות שהרי במבנה שכזה ישנם כללים שעליהם להתקיים מעצם מהותו, אחרת יתמוטט. התקיימותו של רגש כלפי אלמוני יכולה להתקיים במקביל לזה כלפי אחר, שלמוני, ההכרה העצמית שאינך בנוייה לזוגיות הקלאסית תקל עליך לחיות עם כך שאת מקיימת את מימוש שני הרגשות הללו. ועל אף שאת צעירה מכדי לחרוץ עתידך אמליצך זאת- לכי עם תחושותיך, עם חלוף הזמן תתנהלי בחברה הדומה לך, כלומר זו שגם היא אינה מתאימה למבנה הזוגיות הקונבנציונאלית ואז ממילא הבעיות שאת מעלה לא תתעוררנה. לעומת זאת, אם לדעתך את רוצה לקיים זוגיות קלאסית, עליך לקחת בחשבון שלא כל מה שתרצי יתממש, ואז כלפי עצמך לא יהיו תסכולים וכלפי הזוגיות לא תהיה גלישה וחריגות וממילא לא מצפון שמעיק. ובכן, אוצי אל המראה ונסי לברור לעצמך על אישיותך- הבזוגיות חפצה את או שבמערכות לא מחייבות, שכל תפקידן זה לממש רצונות. בהצלחה

 

[אחותו של שקספיר]

למה לבחור?

את חיה כבת זוגו של גבר אחד נסחפת אחרי רגש , תשוקה, געגוע (או אחר) עם בן זוג לשעבר. כל היתר , מי האב ומה הסטטוס הפורמלי של הקשר פחות משמעותיים. את נמצאת באיזושהי מערבולת ריגשית שבה את חשה שהסערה שהתעוררה אצלך בשל אותו גבר מהעבר, סוחפת אותך למקומות של "בחירה" בין שניהם. העמדה הזו שלך, של הצורך לקבל החלטה ולבחור בין גבר מסעיר שונה, ובין הקבוע והמוכר היא בחירה מוכרת לכל מי שחי בזוגיות ארוכת טווח( מטבעה אינה מסעירה לאורך זמן רב). אבל אני תוהה מתוך דברייך-למה את צריכה להחליט? או לבחור? היה אירוע חד פעמי בו הימצאותו בקרבתך יצרה את האפשרות וההזדמנות לחוש תשוקה, סערה, וכל אותם רגשות חבויים שכנראה לא באו לידי ביטוי בזוגיות היציבה יותר בחייך. אז קרה. למה את בוחרת להיות מדוכאת? למה את מציבה את עצמך במקום של בחירה בין שניהם? האם את צריכה לבחור בכלל? ואחרי כל הליבון עם עצמך, שרק לך יש את התשובות אל השאלות. מה עמדתו של בן זוגך? איך הוא יכול לקבל אירוע כזה? כי לפני "מה עושים?" זה "מה מרגישים " ו"מה חושבים" וזה לא ממש כללים של ספר החוקים למדינת ישראל אלא התחושות הפנימיות שלך עם עצמך. ובהצלחה, אמרתי כבר?