הנה, יום השואה הגיע
וזו, למרבה הצער (או שלא), ההזדמנות הכי טובה לשמוע את פוליקר מושמע נונ-סטופ בכל מקום... מצד אחד זה די הגיוני שמשמיעים אותו הכי הרבה בימי שכול כי רבים מהשירים שלו מדברים על אובדן שקשור לזה, ורק הוא יודע לגעת כך ברגש... ומצד שני- זה קצת מעצבן אותי שאנשים שלא כל כך מכירים את יודה קוראים לו "זמר של יום השואה" וכו'... כאילו, יש לו עוד מלא שירים קצביים ושמחים... פוליקר הוא לא רק זמר של עצב ודיכאון- יש לו עוד מלא שירים טובים בלי קשר....
וזו, למרבה הצער (או שלא), ההזדמנות הכי טובה לשמוע את פוליקר מושמע נונ-סטופ בכל מקום... מצד אחד זה די הגיוני שמשמיעים אותו הכי הרבה בימי שכול כי רבים מהשירים שלו מדברים על אובדן שקשור לזה, ורק הוא יודע לגעת כך ברגש... ומצד שני- זה קצת מעצבן אותי שאנשים שלא כל כך מכירים את יודה קוראים לו "זמר של יום השואה" וכו'... כאילו, יש לו עוד מלא שירים קצביים ושמחים... פוליקר הוא לא רק זמר של עצב ודיכאון- יש לו עוד מלא שירים טובים בלי קשר....
