...
ליברמן. אני חושב שכרגע, הכניסה לממשלה אכן הייתה סתמית. אבל אולי יהיו דברים בהמשך. לא עבר הרבה זמן מאז, אז אני מחכה ונותן זמן. הצגתי את שיטת שינוי הממשל כמשהו שאני זוכר שהוא המגשר העיקרי ביחסים בין קדימה לישראל ביתנו, ושוב, אם אני לא טועה, זאת הסיבה העיקרית שיש גישור מסוים. אבל אין לשיטת הממשל קוורום פרלמנטרי ואפילו לא קואליציוני וככל הנראה גם רוב ציבורי. זוהי בבירור עז שהוכנסה למו"מ הקואליציוני. ראה לדוגמה את שינוי שיטת הבחירות הקודמת, אותה ניסח פרופ' רייכמן (שהוא גם המנסח של שיטת הממשל המדוברת - ולא פרופ' ליברמן). היא יועדה להיות מעבר לשיטת בחירות נשיאותית-איזורית לא שונה בהרבה מהמוצעת אך בעקבות התנגדות מכל הכיוונים היא מוסמסה אך ורק לכדי חוק הבחירה הישירה. וזאת גם על אף שהתמיכה בקרב הציבור וארגונים שונים למען שינוי שיטת המשטר הייתה חזקה ויציבה בניגוד למצב הקיים. ועוד נקודה שחשוב לציין - שינוי כה מהותי של המשטר חייב להיות נתון לבחינה ציבורית, בין אם ע"י משאל עם או שיועבר לשיטת ההצבעה המתאימה יותר - הליכה לבחירות. כך שבפועל לא ייתכן שינוי של שיטת המשטר בכנסת הזו, ואין שום השפעה גוררת של הקואליציה הזו. אני בטוח שאולמרט לא חיזר אחרי ישראל ביתנו ו11 המנדטים שלה רק בשביל שינוי שיטת הממשל, יש משהו מעבר, והמעבר הזה לדעתי זה גם איזון מסוים. אולמרט במקורו הוא ליכודניק.. ימין ( או שואף להיות אחד כזה ), והוא חבר למפלגת העבודה, כמו שזה נראה לי, יותר כי הוא היה חייב אותם מאשר שהוא באמת רוצה אותם. ראייה לכך הם הוויכוחים שהיו מאז הקמת הממשלה בינו לבין פרץ. הוא לא רצה את פרץ, אבל לא הייתה ברירה, ואני חושב שליברמן זה איזון מסוים. אם היה רוצה איזון היה משתמש במרצ כקונטרה לליברמן והדבר היה קרוב יותר למציאות. בפועל, אין הבדל בין מפלגת העבודה לבין קדימה (וגם לא באופן מהותי כל כך מהליכוד) כך שקשה לטעון שמדובר באיזשהו איזון ימני, הגם שאין סיבה שזה יתקיים בכלל - פרט לשינוי שיטת המשטר אולמרט מתנגד באופן מובהק למשנתו של ליברמן שמזיקה לקו המדיני שהוא מוביל הרבה יותר מאשר זו של מפלגת העבודה (שכפי שציינתי הינה קרובה הרבה יותר לזו של קדימה). למען האמת, גם קשה לכנות את שינוי שיטת הממשל כקו שהשניים הגיעו בו לעמק השווה שכן טווח הקרוב אולי לא רואים תוצאות, ואני לא אתווכח איתך על עובדה זאת, אבל אני משוכנע שבעתיד יהיו. את השורה הזו הייתי רוצה לאחד עם טיעונים אחרים שהעלת ולהצביע על כשל לוגי חוזר שעולה מטיעוניך, והוא שאתה לא מצליח להפריד בין המצב בפועל לבין דעתך על השלכה תיאורטית. כך למשל אתה בטוח שהשמאל והפלסטינים מתכננים להרוס את מדינת ישראל. מדוע? ניקח לדוגמה את רעיון מדינת כל אזרחיה, אשר אני משער שזוהי כוונתך ברוב המקרים. הרי הרעיון לכשעצמו אין בו משום "הרס" מדינת ישראל, בראש ובראשונה היות והקונספט לכשעצמו מדבר על שינוי אופיה של *מדינת ישראל*, ולכן ברור כי אין מדובר בפגיעה במדינה. עם זאת, היות ואתה סבור כי ההשלכה של פעולה כזו עלולה להביא לפגיעה במדינה (וגם את זה צריך לקחת בעירבון מוגבל היות ואתה סבור כי שינוי אופיה הינו בבחינת ביטול המדינה גם ללא קשר להשלכות נוספות) ולכן אתה מרשה לעצמך לכנות אותו כך, ואת התומכים בו כבוגדים וגיס חמישי. דוגמה נוספת ניתן לראות בטענותיך בדבר הפסקת האש ומדיניות ישראל ביתנו. הדוגמה הקודמת חוזרת כאשר אתה מציג זאת כאילו הפסקת האש נידונה להכשל ולכן אין טעם להלחם כנגדה, ובאם היא כן תהיה מוצלחת - אז ליברמן יתנגד אליה. כלומר אתה מתעלם מהמצב הנוכחי ומציג אפשרות עתידית שנובעת מהדיעה האישית שלך כאילו הייתה עובדה. אפשר כמובן גם לעשות זאת בכיוון ההפוך - העלאת אחוז החסימה ל-10% כפי שמתוכנן בהצעה לשינוי שיטת המשטר היא הצעה שנובעת ממניעים גזעניים ואנטי דמוקרטיים בעליל - לדחוק את רגליהם של קבוצות שונות בחברה הישראלית, בראשן ערביי ישראל, ממוקדי הנציגות הציבורית. במקרה זה כמובן תבצע הסקה הפוכה ותטען שהדבר נעשה במטרה ליצור יציבות דמוקרטית. זהו ביטוי מובהק ליכולת להסתתר מאחורי התממויות של נאורות גוזמאית לצורך דריסת הדמוקרטיה. כפי שנאמר: הפטריוטיזם הינו מפלטו של הנבל.
