הנה אני הגעתי...

תשובה

ילדים מקבלים דברים איך שאת מציגה להם. אם תחליטו בסוף להיפרד היא תגדל למצב קיים , זו הסיטואציה המשפחתית שהיא תכיר שיש אבא ואמא בבתים נפרדים, וזה נראה להם הכי טבעי כי כך הם גדלו . וברגע שזו הסיטואציה והילד כבר רגיל אז אין שום בעיה להציג את הבן זוג כחבר של אמא. הוא לא תחליף לאבא הוא פשוט חבר של אמא .

מה שכן אני יכולה להגיד לך שאני התגרשתי בלב שלם אחרי שניסנו הכל ניסינו ייעוץ זוגי ניסנו לחזור ניסנו לשנות דברים, ורק אחרי שידעתי שאני מבחינתי ניסתי הכל וזה לא הולך אז הגעתי להחלטה. אני מייעצת לקחת את הזמן ולהיות שלמה, ולא לפחד כי בגיל הזה לדעתי ומנסיוני לילדים יותר קל, אין פה שום התמודדות עם משבר יש מצב קיים שהם נולדים אליו ואם את ובן זוגך משכילים לסיים את הכל בצורה יפה ולהמשיך לשתף פעולה בגידול הילד הרי שהילד זוכה בשני הורים מאושרים.

אני מאחלת לך המון המון בצלחה בכל מה שתבחרי
 
...

כל זה נשמע נחמד ויפה, אם הילד גדל מבודד מהעולם... זה טבעי כשהסביבה משקפת מצב דומה, וזה לא מה שיקרה פה בפריפריה הקטנה שאני חיה בה.
אבל אם את שם ואומרת שזה המצב, אז מפה אני אבחר לקחת את זה בתור דוגמא מצליחה, ולקוות שזה באמת מה שיהיה.

אני לגמרי מסכימה איתך בנושא. לא אכניס אותך לפרטים, אבל בלי לקחת קרדיט לעצמי - אני באמת עשיתי מעל ומעבר לפני שהגענו למצב כיום. לא בשבילו, כמו שבשבילי - לדעת ביני לבין עצמי שנתתי הכל, ושזה כבר לא בידיים שלי. מהבחינה הזו, ההחלטה שלי שלמה מאוד, ורק ככה אני מסוגלת בכלל לעשות את זה.
מה שכן אפשרי וייתכן הוא, שהצד השני לא עושה את זה בצורה הזו. וזה הפחד שלי, כי עם כמה שאני אהפוך את העולם כדי לתת לילדה שלי את החיים הכי טובים שאפשר, זה האבא שלה. וכשאני מתגרשת ממנו, אני מאבדת איפשהו יכולת להגן עליה מפניו, במובן של החלטות גרועות ושיקולי דעת מוטעים. נשאר רק לקוות באמת שזה לא יגיע למצבים שיפגעו בה... אומרים שצריך לדעת להתגרש יותר טוב מלהתחתן

המון תודה, ובהצלחה גם לך :)
 
למעלה