הנהר הנדיב

[pluto2202]

הנהר הנדיב

שלום לכולם, לפני כשלוש שנים טיילתי במסגרת בית הספר באחד המסלולים בצפון. במסלול הדריך אותנו מדריך מדהים, עם סיפורים מדהימים עוד יותר. אחד הסיפורים אותו סיפר לנו היה ה"נהר הנדיב", סיפור שמבוסס על ה"עץ הנדיב" רק שכאן הסוף קצת פחות טוב ויותר מציאותי, בעיקר מייצג את ההתייחסות שלנו אל הטבע. אם מישהו מכיר את הסיפור, ויוכל לכתוב לי אותו כאן או להעביר לי אותו בדרך כלשהי אני אודה לו מקרב לב. לא הצלחתי למצוא אותו ברשת. תודה, רן

 

[pluto2202]

הדרקון אפריים

בלי קשר לשאלה הקודמת, אני יודע שמורי דרך רבים משתמשים בסיפור הדרקון אפרים של יעקב לזר. זה הסיפור: http://www.sayarut.org.il/merkaz/agada.asp?ID=24 והוא מסתיים במשפטים הבאים: וכי כמה כוסות של קפה דרושים לדרקון שהוא בעל שבעה ראשים? אני מניח שרבים מכם מכירים את התוספת לסיום "אך שיש קפה, לך תסמוך על גברים" למישהו במקרה יש את החיבור בין המשפט הזה לסיפור? תודה, רן

 

[שפירא מאיר]

בבקשה, עם תוספת שלי

ישנה מערה בכרתים הנקראת "מערת הדרקון" ושם אני מקריא את הסיפור. .....לא קשה לנחש פשוט החשבון כי כמה ספלים דרושים לו לשבעת הראשים? הקהל עונה: שבעה ספלים והמספר עונה: ספל אחד עם שבעה קשים ואם תשאלו ובצדק אגב ומה בדבר הלחימה ואיה הדו-קרב נרכין את ראשנו בעצב גדול וכאן נתוודה בפניכם ללא קול כי כן, כך רבותי נהרסו אגדות על אביר אמיץ לב המציל ילדות נעזבו הנסיכות לשיני המספר אין מושיע להן, אין מציל אין עוזר שכן הם כולם גיבורים אבל אם יש קפה - לך תסמוך על גברים ! ושפירא מוסיף בכרתים: וממש באופן בהחלט מוזר בדרום כרתים על יד ההר מערת הדרקון שם היה חי מספרים וסיפרו עליו, ובנו מסעדה לאורחים ובקרבת המערה ליד נחל עם מים תמצאו כנסיה קטנה לקדוש - איו-אפריים. (ואמנם, כתבתי את הבית הזה כי להפתעתי ליד מערת הדרקון ישנה כנסיה קטנה על שם הקדוש אפרים, מה שמתחבר יופי לסיפור)

 

[שפירא מאיר]

מערת הדרקון

 

[יעל בוגין]

../images/Emo205.gif|WAAU|

ממש מערת דרקון. אתה רק מחכה שהוא יצא החוצה וינשוף אש... מצטערת שלתפוז אין ציור של דרקון - הפיל נראה לי הכי קרוב (למרות שהוא בעצם קרוב של השפן)

 

[pluto2202]

תודה רבה

עזרת לי מאוד, חיפשתי את זה שעות

 

[מורדילוו]

הנחל השותק

סיפור הנחל השותק: פעם אחת היה נחל, והוא אהב ילד קטן אחד. כל יום הילד היה בא ומשחק לאורך הנחל משכשך רגליו במים הזכים, מקפיץ חלוקי נחל, בונה "סכר" ומשיט סירות מעלים יבשים הילד אהב את הנחל והנחל אהב את הילד מאוד מאוד כשהילד היה מתעייף הוא היה נח בצל העצים שבצידי הנחל, מקשיב לקולות המים המפכפכים, וכשהילד היה רעב היה מדליק מדורה וצולה תפ"א ומרשמלו. הילד אהב את הנחל מאוד. וגם אם לפעמים השאיר הילד לכלוך או אפר מדורה, הנחל עדיין אהב את הילד מאוד מאוד. והנחל היה מאושר. אך הזמן חלף לו, והילד הלך וגדל. ולעיתים קרובות הנחל נשאר לבד. ואז הילד בא אל הנחל, והנחל אמר: "בוא ילד, תשחק במימי, תשיט סירות מעלים יבשים ותהיה מאושר". "אני גדול מדי בשביל להשיט סירות" אמר הילד "אני רוצה כסף, יש לך כסף לתת לי ?" "אין לי כסף" אמר הנחל בעצב "יש לי רק דגים, קח את הדגים שלי מכור אותם בעיר, כך יהיה לך כסף ותהיה מאושר" והילד פרש רשתות, ודג את הדגים. והנחל היה מאושר. אבל הילד הלך ולא חזר הרבה זמן. ואז, כשהוא חזר, הנחל כל כך שמח, עד שכמעט עלה על גדותיו: "בוא ילד, בוא קפץ בין חלוקי הנחל, בוא ותקשיב לקול המים המפכפכים". "אני מבוגר מדי בשביל לדלג ועסוק מדי בשביל לשבת ולהקשיב, אני רוצה להיות תעשיין מצליח ובשביל זה אני צריך מים, יש לך מים לתת לי?" "קח את המים שלי", אמר הנחל "השתמש במים שלי ותהיה מאושר" והילד בנה משאבות ושאב את מי הנחל. והנחל היה מאושר אבל הילד הלך ולא חזר הרבה זמן, והנחל היה עצוב. ואז, יום אחד, הילד חזר והנחל רעד מרוב שמחה. "בוא ילד, בוא לשחק איתי ולנוח לידי" "אני מבוגר מדי ומודאג מדי לשחק" השיב הילד. "אני מצטער, לא נותר לי דבר לתת לך, המים שלי מעטים, החיות והצמחים עצבו אותי, אני סתם אפיק שחציו חרב, הלוואי ויכולתי לתת לך משהו" "אני לא צריך הרבה", אמר הילד, "רק מקום אליו אוכל לשפוך את מי הביוב של המפעל שלי, האם אוכל לשפוך את הביוב אליך? והילד חיבר את צינורות הביוב והזרים את כל השפכים המזוהמים לנחל והנחל שתק