עוד משהו
שאולי מתבקש ממה שכתבת אבל לא יזיק לומר אותו שוב,
האסון שהמימסד הרפואי,אקדמי,חינוכי ממיט על האוטיסטים הוא תוצאה ישירה של החרגתם אל מחוץ לאנושי,ולכן הדרך להתמודד איתו הוא לאפשר ולעודד דרך מרכזים כמו אלה שנעסחת כאן גישה רב תחומית לאוטיזם.
האוטיסט עצמו מממש בגופו ונפשו רב תחומיות ורב היבטיות במידה משמעותית בהרבה מהמקובל ודווקא ממנו נחסך המאמץ.ותשומת הלב הראוי לכל אדם בגלל שכל נסיון להסבר מתנקז מיידית לחור השחור של פרשנות קיומו כלקות.
לדעתי צריך לנסות לגייס פילוסופים,בלשנים,סוציולןגים,היסטוריונים,מתמטיקאים,ציירים ,מוזיקאים... שיחקרו את השפה והקיום האוטיסטי כתחליף למונופול הקטלני של הניורולוגים והפסיכיאטרים.
המפתח הוא בהסטת מרכז הכובד של השיח מדיון על התמודדות עם לקות לנסיון לפענח ולממש את הפלא שבמקורי ובמה שמתקיים גם מעבר לשיגרת ציפיות הסביבה.
במקום לחפש כל הזמן מה האוטיסט עושה לא נכון אפשר להתחיל לחפש מה הוא עושה נכון ולמה,חיפוש כזה עשוי לזמן גם לעוסקים בתחומים האמורים תובנות שיקדמו גם את התחום המדובר וגם את האוטיסט
