הנאו עארסים

[ראש יחף]

הנאו עארסים

זה הגיוני שפה לא ידברו על תופעת הנאו עארסים? יכול להיות שאודטה, ננסי ובוני גינסבורג חמקו מנחת זרועה של הגברת קפקפת? שיחק להם מזלם....

 

[קפת]

ראש יחף

זה הפוליטקלי קורקט של קרחת?

 

[עאלק יהושוע החסום]

וואלה

קרחת זו המלה שחפשתי.

 

[עאלק יהושוע החסום]

נחת זרועה המדלדלת

של קפת לא מסוגלת אפילו לחבוט בזבוב תועה על ראש יחף מאותגר שיער.

 

[קפת]

מיומנו של זבוב תועה

אני אוהב לזמזם מעל אנשים מעניינים, מלאי שנינות, שהחיים שלהם רצופים באקשנים ודרמות, ושיודעים מתי ללכת לאכול ולאן. הפירורים שקפת מותירה סביבה, הם מהמשובחים ביותר. היא עושה מלא באלגן על השולחן, תמיד נשפך לה משהו, או מטפטף. אקשיין ודרמה. ביום ראשון בבוקר ליוויתי את קפת לעבודה. רוב הבוקר עבר בשעמום טוטאלי. כמעט נרדמתי על המסך החמים של המחשב, עד ששמעתי את קפת שואלת את הבוסית שלה בקו הפנימי, אם לא עדיף לעשות את הישיבה על יום ראשון בבוקר בארקפה. התיישבנו וקפת הזמינה לאטה גדול, וסנדביץ, ועוגה לקינוח, פתאום יוצא מן המטבח בסערה שוטף הכלים נעמד מול קפת וצועק: נחת זרועה המדלדלת של קפת לא מסוגלת אפילו לחבוט בזבוב תועה על ראש יחף מאותגר שיער. קפת נורא נעלבה, ויצאה משם, כמובן לא לפני שדרשה וקיבלה החזר על המזון שרכשה, ושלטענתה לא נגעה בו (אני יודע שהיא שיקרה אבל לא היה לי אינטרס להתערב). יצאתי איתה. לפעמים עדיף לוותר על ארוחה שלמה בצלחת, כדי לא לאבד את הספונסר בתוך ים אנשים זרים ומזיעים שעושים דיאטה ואוכלים כל היום רק פריכיות אורז מבאסות. זה המוטו שלי. ביום שני בערב, קפת יצאה להופעה בפארק רעננה, עם שני חברים שלה, יואל וגבי. ישבנו על הדשא, ויואל הלך להביא לכולם בירות ונקניקיות. איך שהגיעה הנקניקיה (של קפת עם המון חרדל, מיונז וקטשופ), קפץ על הבמה בחור עם גום ערוף, שיער מדובלל, רזה מדי, עיניים בולטות, ושיניים עקומות וצרח למקרופון של הגיטריסט (שגם עשה קולות): נחת זרועה המדלדלת של קפת לא מסוגלת אפילו לחבוט בזבוב תועה על ראש יחף מאותגר שיער. קמה מהומה. הפסיקו את ההופעה, וחמישה שומרים גררו את המופרע הזה. קפת, מהבהלה, התחילה לבכות, זרקה את הנקניקיה לפח (היא אמרה שהלך לה התאבון, ואני, בכל שנותי בחברתה מעולם לא ראיתי את קפת מאבדת תיאבון. או עשתונות. לא כל שכן זורקת אוכל שווה לפח). היא גם דרשה מיואל שיקח אותה הביתה. אתמול בערב קפת יצאה לשכונתית לשתות איזה דרינק עם חברה שלה גילי, שהיא לא ראתה מליון שנה. איך שהגיעו הדרינקים לשולחן. נכון, קפץ איזה קשיש שחגג על המרפסת עם משפחתו המורחבות את יום הולדות ה78 והתחיל לצרוח... נחת זרועה המדלדלת של קפת לא מסוגלת אפילו לחבוט בזבוב תועה על ראש יחף מאותגר שיער. ועכשיו לסיכום. לפינאלה. למוסר השכל: אתה, יהושוע, מה יש לך מהנחת הזרועות של קפת? אתה תהרוס לי את החיים, אתה. מכניס לה רעיונות לראש. ואני נשבע לך, שאם החורבה האנושית הזאת מתחילה דיאטה ו/או ללכת לחדר כושר ול - מה ההפך של מדלדל? - למצק את השרירים שלה, ואם היא מתחילה לחבוט בי על בסיס יומי, אני נשבע לך שאני מחליף טריטוריה ואיזור חיוג ובא לשבת על הזין המדולדל שלך. ואז נראה אז מי יחבוט במי.

 

[luckycharm]

קראתי עד הסוף

מעולה ונגע לליבי איך שזבוב עושה וויתורים בכדי לא לאבד ספונסר.

 

[עאלק יהושוע החסום]

יומני היקר

היום בבוקר התעוררתי על קיר בית השימוש בבית של קפת. לא הספקתי לצאת לפני שהזונה סגרה את הדלת אחריה. אל תשאל. זו לא חוויה מרנינה במיוחד להיות בבית השימוש של קפת, כשהיא מורידה שם לאטה גדול, סנדביץ' ועוגה. אפילו לא לזבוב. למזלי הרב בני המעיים שלה עובדים בכמה וכמה משמרות ליום ולכן הצלחתי להשתחל החוצה, לא לפני שנאלצתי בעל כורחי להחשף לצחור בשרה הצלוליטי. חסר נשימה מצאתי אותה במטבח בולסת שאריות של נקניקיה שהוציאה זה עתה מהפח. אני אומר לך יומני היקר, אני חייב למצוא לי ספונסר אחר, החיים המונוטונים האלו מהשירותים למטבח וחוזר חלילה גורמים לי לאבד את זהותי. אני זוכר את אותו היום שבו נמשכתי אחרי ריח חריף של נקניקיות עם המון קטשופ וחרדל ופתאום מצאתי את עצמי לכוד בבית השימוש בבית של קפת. כבר הרבה זמן שאני מנסה למצוא דרך החוצה. אני חייב למצוא לי פונדקאי חדש, אחד שהתפריט שלו קצת יותר מגוון מנקניקיות עם הרבה קטשופ, מיונז וחרדל. דע לך שמיום ליום אני אוכל סרטים שחבל על הזמן. המדולדלת הזאת לא מוציאה את האף מהבית, כל היום אנחנו מטיילים בין בית השימוש למקרר. הלוואי והיה בא מישהו לזיין אותה מדי פעם, אולי הייתי מצליח לתפוס טרמפ על חור התחת שלו אל החופש.

 

[קפת]

ברגעים כאלה

אני מייחלת לשובו של החמור. לפחות כשהוא מדבר על חורי תחת, הוא מפיק ממקלדתו יותר מאשר כמה נפיחות עלובות. חמורמותק, האם שומע את שוועתי?

 

[עאלק יהושוע החסום]

תנסי לשלוח לו

מסר בסימני נפיחה, זה סוג של תקשורת שאהוב עליו.

 

[פטר חמור]

אני לעולם לא מדבר על

חורי תחת. תאלצי לספק את צמאונך האנאלי במקום אחר*. * יום שני, אותו מקום כמו פעם קודמת. ותביאי משהו לאכול.

 

[קפת]

ביום שני לא בא לי באנאלי

אז כנראה שתשאר רעב.

 

[אנה ליזה]

יהושע, הידעת?

על אחד כמוך אומרים שהוא FULL OF SHIT .

 

[עאלק יהושוע החסום]

Fucking Bitch

ממך הייתי מצפה שתכתבי Fool of Shit אבל כן את צודקת, אני נמצא בתקופה האנלית שלי.

 

[אנה ליזה]

שמע משהו,

פרויד, אבי ומורי הרוחני, סבר שהדחקת הדחף להיות נשלט בצורה אוראלית ו/או אנאלית על ידי האב היא המקור הראשי לבעיית ההומסקסואליות. רוצה לדבר על זה או שנשאיר משהו גם לימים הנוראים?

 

[קפת]

אני רוצה שתדברו על זה!

כאן, עכשיו, ועד הימים הנוראיים. אגב, שלחתי לחמור יוני דואר ממולאות באורז וצנוברים. זה סוג התקשורת החביב עליך, לידיעתך, יהושוקי. אני בטוחה שהוד נוכחותו יופיע פה בקרוב מאוד. עוטה עליו שלמת יומרנות אלילית למהדרין. זה משהו בסטייל של הרבבדיה, שחור עם רקמות אתניות כאלה. מאוד אופנתי. הולך מצויין עם סנדלי סטילטו מוזהבים, תואמים. בוקר טוב.

 

[אנה ליזה]

איך אמרת פעם?

יש דברים שהשתיקה יפה להם. יהושע החסום, אני מניחה, נכלל בהם. ועד שיגיע המשיח - תהיי מותק ושמרי לי מקום לידך בעזרת הנשים. רק אל תשכחי להביא איזה סודוקו קטן ושש בש לשבור את הצום.

 

[קפת]

מעולם לא אמרתי דבר כזה

ואם אמרתי, שיקרתי, ואם שיקרתי, זה היה רק על מנת להספק לעצמי מנגנוני הגנה שכן יש דברים שהשתיקה יפה להם בהקשר שלי, אבל לגבי אחרים - עורבא פרח. אז תשפכי הכל. מים, תינוק והומולטנטיות יהושוקית. יהושוע, חסום או לא, אינו נכלל בשום דבר. למען האמת, אני תוהה, ביני לבין עצמי, האם הוא בכלל קשור למשפחת האדם, ואיך בדיוק. הוא לא מריח כמו כלב שמירה, חמור - לא יכוליות, אז מה נשאר לנו לקשור אותו אלינו, מלבד כינים ומנדבושקס? הייתכן? אנה פזיזה, מתוקתי, אשמור לך מקום בפינת הגהינום הקטנה שלי. גם הקלחת כבר מוכנה. תביאי ברזלים מלובנים לסרוק בשר בצוותא2.

 

[עאלק יהושוע החסום]

אם רק

הייתי מצליח לגדל זין סביר הייתי מראה לשתיכן שהימים הנוראים יכולים להפוך לימים הנעימים שלכן. בנתיים אני אלך לעשות סיבוב בקלחת.