הבעיה...
יש לנו תפיסת עולם שונה שמביאה לאינסוף ויכוחים, פשוט אי-התאמה. הוא לא הטיפוס שהייתי בוחרת, מבחינת האישיות.
אבל אני לא יכולה לשלוט על זה- השאלה על מה? כי כשאני אומרת אהבה, אני מתכוונת לחיבה והערכה ודאגה והדברים שנשארים אחרי שעוברת המשיכה שמאפיינת אהבה רומנטית. אני מתכוונת, האם היום-יום הוא משהו שאני והוא נוכל לשרוד לאורך השנים, שנשב זקנים על ספסל ונסבול זה את זה? אני יודעת שאי אפשר לדעת את זה על בטוח, אני לא מבקשת וודאות, אני רק רוצה לדעת מה אני מרגישה, ואני מבולבלת. תמיד חשבתי שאהבה היא דבר כל כך מוחלט- כשזה זה-זה זה, ואתה יודע, כי אי אפשר להתעלם ממנה.