המתת חסד
שלום יש לי כלבה (אלפי) בת שש עשרה שברשותי 7 שנים. כאשר שמרתי עליה לתקופה דיי מהר התבהר לי שהתחנה האחרונה שלה תהיה אצלי, כלבה מעורבת, גודל ומבנה גוף דומים לקוקר ספנייל, ופנים פניי "שוקי" הטלבזיוני. כבר תקופה שאני מתחבטת בעניין המתת החסד וההתחבטות קשה, אני אמא לילדה בת חודשיים וידעתי שתשומת הלב לכלבה תרד עם לדת בתי. מאחר ואחי קשור לכלבה לא מעט, נתנו לו את הכלבה למספר ימים (בערך לפני חודש), כדי שיבחן את מצבה ויעזור לי להחליט אם לעשות את הצעד, לדעתו המצב עדיין לא מחייב נקיטת צעד שכזה. יכול להיות שהוא מעורב רגשית ודעתו אינה אובייקטיבת דיה. היינו גם אצל הוטרינר, דעתו הינה חיובית , הוא טען שאלפי לא "על הקרשים" אך ברמת תפקוד של 40% וזאת כמובן לאחר חצי שעה בחדר המתנה כך שאיני יודעת כמה האבחנה מדוייקת, הרי הוטרינר לא צופה בה במהלך היממה. ובאשר למצבה הפיזי: באלפי אכן ניכרים סימני הזקנה, היא לא רואה מלבד אור וצל, היא בקושי שומעת, פרוותה אינה מבריקה ואינה צומחת שווה, היא מתקשה בישיבה ובעמידה אך מצליחה בכל זאת לבצעם, תאבונה וחוש הריח תקינים לחלוטין וכמובן נהנית מליטופים. היא לא רואה את האוכל ולא פעם נכנסת לכלי המים והופכת את האוכל, היא מגרדת דקות ארוכות את הרצפות (גם אחרי גזיזת צפורניים), מספר פעמים במהלך היממה, אני מורידה אותה על הידיים כי אינה יורדת ועולה את המדרגות, ובזמן האחרון רגליה האחוריות כושלות כאשר היא מהלכת על הדשא ומתקשה בעמידה/כריעה לעשיית צרכיה. לעיתים היא מבקשת לרדת בשעות הקטנות של הלילה , ולאחר מכן, כאמור, מגרדת את ציפורניה דקות ארוכות עד לרגיעה. (ואני איתה עד שהיא נרגעת). לא מזמן הגיעו חברים עם כלב, אך אלפי המשיכה בשנתה שלה, מעין אפטיות שכזו. ידוע לי כי כלבים קשישים ראויים ליחס וגילויי חיבה רבים יותר מבצעירותם, אך לצערי, כיום, אין לי את אותו הזמן שהקדשתי לאלפי טרם לידת בתי. אלו הם פחות או יותר הסימנים העיקריים: נכון שיש בידינו את האפשרות לעשות חסד עם בעל החיים שלנו, אך אפשרות זו אינה מקלה על ההחלטה, אני לא רואה כלבה גוועת אך בהחלט ישנה ירידה ברמת ואיכות החיים שלה. חשוב לציין שבמהלך רוב היום אלפי ישנה ועל פניו נראה כי הכל כשורה. ואז עולה השאלה: האם בכל זאת? ומתי? על פי התאור שלעיל, אשמח לדעתך האובייקטיבית. בתודה מראש, אופירה.
שלום יש לי כלבה (אלפי) בת שש עשרה שברשותי 7 שנים. כאשר שמרתי עליה לתקופה דיי מהר התבהר לי שהתחנה האחרונה שלה תהיה אצלי, כלבה מעורבת, גודל ומבנה גוף דומים לקוקר ספנייל, ופנים פניי "שוקי" הטלבזיוני. כבר תקופה שאני מתחבטת בעניין המתת החסד וההתחבטות קשה, אני אמא לילדה בת חודשיים וידעתי שתשומת הלב לכלבה תרד עם לדת בתי. מאחר ואחי קשור לכלבה לא מעט, נתנו לו את הכלבה למספר ימים (בערך לפני חודש), כדי שיבחן את מצבה ויעזור לי להחליט אם לעשות את הצעד, לדעתו המצב עדיין לא מחייב נקיטת צעד שכזה. יכול להיות שהוא מעורב רגשית ודעתו אינה אובייקטיבת דיה. היינו גם אצל הוטרינר, דעתו הינה חיובית , הוא טען שאלפי לא "על הקרשים" אך ברמת תפקוד של 40% וזאת כמובן לאחר חצי שעה בחדר המתנה כך שאיני יודעת כמה האבחנה מדוייקת, הרי הוטרינר לא צופה בה במהלך היממה. ובאשר למצבה הפיזי: באלפי אכן ניכרים סימני הזקנה, היא לא רואה מלבד אור וצל, היא בקושי שומעת, פרוותה אינה מבריקה ואינה צומחת שווה, היא מתקשה בישיבה ובעמידה אך מצליחה בכל זאת לבצעם, תאבונה וחוש הריח תקינים לחלוטין וכמובן נהנית מליטופים. היא לא רואה את האוכל ולא פעם נכנסת לכלי המים והופכת את האוכל, היא מגרדת דקות ארוכות את הרצפות (גם אחרי גזיזת צפורניים), מספר פעמים במהלך היממה, אני מורידה אותה על הידיים כי אינה יורדת ועולה את המדרגות, ובזמן האחרון רגליה האחוריות כושלות כאשר היא מהלכת על הדשא ומתקשה בעמידה/כריעה לעשיית צרכיה. לעיתים היא מבקשת לרדת בשעות הקטנות של הלילה , ולאחר מכן, כאמור, מגרדת את ציפורניה דקות ארוכות עד לרגיעה. (ואני איתה עד שהיא נרגעת). לא מזמן הגיעו חברים עם כלב, אך אלפי המשיכה בשנתה שלה, מעין אפטיות שכזו. ידוע לי כי כלבים קשישים ראויים ליחס וגילויי חיבה רבים יותר מבצעירותם, אך לצערי, כיום, אין לי את אותו הזמן שהקדשתי לאלפי טרם לידת בתי. אלו הם פחות או יותר הסימנים העיקריים: נכון שיש בידינו את האפשרות לעשות חסד עם בעל החיים שלנו, אך אפשרות זו אינה מקלה על ההחלטה, אני לא רואה כלבה גוועת אך בהחלט ישנה ירידה ברמת ואיכות החיים שלה. חשוב לציין שבמהלך רוב היום אלפי ישנה ועל פניו נראה כי הכל כשורה. ואז עולה השאלה: האם בכל זאת? ומתי? על פי התאור שלעיל, אשמח לדעתך האובייקטיבית. בתודה מראש, אופירה.