המתנה
אתם נמצאים בראש. מזדהים עם השכל והמחשבות. מחשבות שמטריפות אתכם, מכאיבות לכם, וכמו שכתב כאן יוסף - מחשבות שהשפילו אותו עד עפר. אז מה המתנה בזה? אני אומר לכם, יש לכם שכל טוב, שכל מצויין אפילו! למה? כי השכל שלכם בועט בכם החוצה, החוצה אל מעבר לשכל. הרבה אנשים השכל שלהם לא מספיק בועט בהם, רק נותן דחיפות קלות, וזה לא מספיק כדי להעיר אותם. הרוב הגדול של האנשים חיים בתוך החלום הזה של השכל, של מחשבות ודמיונות. אתם קיבלתם הזדמנות פז. השכל שלכם לא מאפשר לכם בשום אופן להיות ישנוניים. אתם לא יכולים להגיד - "אה, קצת סבל, לא נורא, עדיין נוח לי בתוך המחשבות והדמיונות שלי". לא, השכל שלכם מכריח אתכם לגלות את מה שמעבר אליו, את המקום שמעבר לדמיון ולמילים. וזה מסע. בהתחלה המסע נראה קשה לאין שיעור, ונראה לפעמים שאפילו המצב מחמיר. השכל שלכם דוחף בכם עוד ועוד, מצמיד אתכם לקיר, נעשה אלים יותר ויותר, אבל כל מה שהוא רוצה בעצם להגיד לכם זה - "תפסיקו להאמין לי! אני שקר! אני דמיון! אני לא המציאות!" תהיה רגישים אל עצמכם. תהיו מאוד רגישים ועדינים. אתם ממילא אולי רגישים מעבל לממוצע, אז תהיו עוד יותר רגישים אפילו! תביטו פנימה, ותשאלו - מהי האמת? מהי המציאות האמיתית? תנו לסקרנות לכבוש אתכם. לאט לאט המסע יהפוך ליותר ויותר מהנה וקל. תהיו סקרנים לגלות - מה באמת קיים עכשיו, ממש עכשיו, מעבר לכל הדמיונות והמחשבות שלי. אנשים בדרך כלל רוצים לחיות בחלום. גם אני. אבל יש אנשים שהחלום שלהם כל כך מסוייט עד כי עולה בהם הכמיהה לגלות מה באמת קיים, מה באמת אמיתי. הסיוט הופך אתכם לרגישים יותר ויותר, לענווים וחומלים יותר ויותר. כולנו במסע הזה. גם אני במסע הזה. תוך כדי שאני כותב אליכם שואל את עצמי - מה אמיתי, מה ממשי? ככל שנהפוך ליותר רגישים וקשובים פנימה, ככה השכל יצטרך פחות ופחות לבעוט בנו. אין ייאוש בעולם בכלל! ואפילו אם חשים ייאוש זה רק נועד כדי לדחוף אותנו החוצה, אל הלא ידוע, שבעצם נמצא ממש כאן ברגע הזה. כל אחד ואחד מאיתנו נועד להתעורר אל האחדות ואל האהבה. אתם תצליחו. לאט לאט תרפו, לאט לאט תכנעו. לכל אחד יש את הזמן שלו לגלות את הלב.
הסיבה שפתחתי תגובות חדשות לנושאים שלי עצמי היא לא בגלל שאני מגלומן שרוצה להשתלט כאן על הפורום, אלא בגלל שהיה לי המון מה להגיד, זה פשוט זרם מתוכי וחשתי צורך לחלק את זה לחלקים ולא בבת אחת. קראתי כאן שתמי ביקשה מאלכסודי לא לפתוח כל פעם נושא חדש, ולכן היא ריכזה כמה נושאים שלו, אז מתוך רצון להקל על עצמי ועל תמי ואולי על עוד אנשים, קיבצתי הכול ביחד, אבל באופן מחולק.