המתנה../images/Emo141.gif
המתנה כבר זמן לא מועט עבר מאז שפגש בה לראשונה. זהו, הוא החליט. הוא מצא את בחירת ליבו, הוא בטוח בכך. היא האדם היקר לו ביותר. עכשיו כל שנשאר זה רק לקנות טבעת, לפתוח את הקופסא ולומר: "התנשאי לי?"... . אך לא סתם טבעת הוא רוצה, הוא רוצה טבעת מיוחדת במינה, טבעת אשר עין לא ראתה, טבעת אשר ודאי תעלה הון תועפות. הוא ידע שכדי להשיג את מבוקשו הוא יאלץ לטרוח ולעמול רבות, אבל למען אהובתו הוא מוכן לעשות הכל. וכך החל לכתת את רגליו מעבודה לעבודה, עובד פה, עובד שם. אוסף עוד שקל ועוד שקל. מקמץ כל אגורה, לא מוציא שום שקל שלא לאותה מטרה, לא גלידה, לא דלק וגם לא תיקון פנצ'ר. הכל למטרה אחת ויחידה- טבעת החלומות לאהובתו. וכך לאחר זמן לא מועט כאשר כבר היה בידו סכום כסף מכובד, הוא התחיל לעבור מחנות לחנות. לחנויות התכשיטים המובחרות ביותר הוא הלך. הסתכל, התבונן, לא הייתה טבעת שעליה הוא לא העיף את מבטו. טבעות רבות נוצצות ומדהימות הוא ראה, אך אף אחת לא ענתה על דרישתו. הוא רצה טבעת הכי מיוחדת, הכי יפה, הכי מדהימה למען אהובתו. וכך לאחר מסע חיפושים מתיש ומעייף הגיע לחנות מבין המובחרות שבארץ, מגש הטבעות הונח לפניו ולפתע קלטה עינו את הטבעת אותה חיפש. טבעת זוהרת להפליא, משובצת יהלומים, טבעת אשר עין לא ראתה. נפעם ומאושר הוא החזיק בטבעת ושאל למחירה. רק שמע את הסכום וכמעט שהתעלף, "כל כך יקר?!" שאל בפליאה. אכן כן, מה לעשות. 'אקח הלוואה ואיכשהו אסתדר' חשב בליבו. וכך קנה את הטבעת ויצא מהחנות זורח מאושר תוך שהוא שומר על הטבעת כעל בבת עינו. ואז הגיע היום המיוחל, היום לו ציפה רבות כל כך.... דרוך כולו הוא עמד מולה, התכופף והוציא את קופסת הטבעת מכיסו, בקול נרגש הוא אמר: "התנשאי לי?!", ובדריכות רבה פתח את הקופסא. היא הסתכלה בטבעת, הוציאה אותה מהקופסא, החזיקה בה ובקול בוטה ורם אמרה: "איכס! טבעת כזו מכוערת אתה נותן לי?!" והשליכה את הטבעת ארצה.... אחים יקרים! קיבלנו מתנה יקרה כל כך. קיבלנו את השבת מאת ריבונו של עולם. אמר הקדוש ברוך הוא: "מתנה יש לי בבית גנזי, שבת שמה". האם נהייה חלילה כמו אותה בחורה אשר ברגע אחד השליכה את אותה מתנה יקרה?! האם זו תהייה הכרת הטוב שלנו כלפי ריבונו של עולם שאוהב אותנו ורוצה בטובתנו?! שבת זהו החוט המקשר בינינו לבין ריבונו של עולם. שבת זוהי האות והסימן לבריאת העולם. ברגע שיהודי שומר שבת הוא בעצם מכריז שהוא מאמין בבורא עולם, מאמין שיש אדון לעולם ובעצם הוא מראה על הקשר בינו לבין אלוקים. אך אם חלילה יהודי אינו שומר שבת ומחללה הרי שאז הוא מנתק את החוט המקשר בינו לבין בורא עולם, החוט המרכזי, יסוד האדם, הוא בעצם מראה שאינו מאמין בבורא עולם חלילה, אינו חש בהכרת הטוב כלפיו על כל החסדים שעושה עימו. הוא בעצם קוטע ומנתק את החוט המרכזי, חוט השדרה, החוט שבלעדיו אין בסיס ויכולת התייצבות. בואו נראה לריבונו של עולם שאנחנו אוהבים אותו ומאמינים בו באמונה שלמה. נזכור- שבת סגולה יקרה להינצל מכל צרה!. בואו וניתן סוף סוף מנוחה לנפש. הדלקת נרות, קידוש, תפילה בבית הכנסת, זמירות שבת, איסור עשיית מלאכה, פרשת שבוע. כמה נחת רוח זה יעשה לריבונו של עולם ואיזו זכות עצומה זה יהיה להמליץ טוב בעדך ובעד כל עם ישראל. "יותר מששמרו ישראל על השבת, השבת שמרה עליהם". שבת- שלום!
המתנה כבר זמן לא מועט עבר מאז שפגש בה לראשונה. זהו, הוא החליט. הוא מצא את בחירת ליבו, הוא בטוח בכך. היא האדם היקר לו ביותר. עכשיו כל שנשאר זה רק לקנות טבעת, לפתוח את הקופסא ולומר: "התנשאי לי?"... . אך לא סתם טבעת הוא רוצה, הוא רוצה טבעת מיוחדת במינה, טבעת אשר עין לא ראתה, טבעת אשר ודאי תעלה הון תועפות. הוא ידע שכדי להשיג את מבוקשו הוא יאלץ לטרוח ולעמול רבות, אבל למען אהובתו הוא מוכן לעשות הכל. וכך החל לכתת את רגליו מעבודה לעבודה, עובד פה, עובד שם. אוסף עוד שקל ועוד שקל. מקמץ כל אגורה, לא מוציא שום שקל שלא לאותה מטרה, לא גלידה, לא דלק וגם לא תיקון פנצ'ר. הכל למטרה אחת ויחידה- טבעת החלומות לאהובתו. וכך לאחר זמן לא מועט כאשר כבר היה בידו סכום כסף מכובד, הוא התחיל לעבור מחנות לחנות. לחנויות התכשיטים המובחרות ביותר הוא הלך. הסתכל, התבונן, לא הייתה טבעת שעליה הוא לא העיף את מבטו. טבעות רבות נוצצות ומדהימות הוא ראה, אך אף אחת לא ענתה על דרישתו. הוא רצה טבעת הכי מיוחדת, הכי יפה, הכי מדהימה למען אהובתו. וכך לאחר מסע חיפושים מתיש ומעייף הגיע לחנות מבין המובחרות שבארץ, מגש הטבעות הונח לפניו ולפתע קלטה עינו את הטבעת אותה חיפש. טבעת זוהרת להפליא, משובצת יהלומים, טבעת אשר עין לא ראתה. נפעם ומאושר הוא החזיק בטבעת ושאל למחירה. רק שמע את הסכום וכמעט שהתעלף, "כל כך יקר?!" שאל בפליאה. אכן כן, מה לעשות. 'אקח הלוואה ואיכשהו אסתדר' חשב בליבו. וכך קנה את הטבעת ויצא מהחנות זורח מאושר תוך שהוא שומר על הטבעת כעל בבת עינו. ואז הגיע היום המיוחל, היום לו ציפה רבות כל כך.... דרוך כולו הוא עמד מולה, התכופף והוציא את קופסת הטבעת מכיסו, בקול נרגש הוא אמר: "התנשאי לי?!", ובדריכות רבה פתח את הקופסא. היא הסתכלה בטבעת, הוציאה אותה מהקופסא, החזיקה בה ובקול בוטה ורם אמרה: "איכס! טבעת כזו מכוערת אתה נותן לי?!" והשליכה את הטבעת ארצה.... אחים יקרים! קיבלנו מתנה יקרה כל כך. קיבלנו את השבת מאת ריבונו של עולם. אמר הקדוש ברוך הוא: "מתנה יש לי בבית גנזי, שבת שמה". האם נהייה חלילה כמו אותה בחורה אשר ברגע אחד השליכה את אותה מתנה יקרה?! האם זו תהייה הכרת הטוב שלנו כלפי ריבונו של עולם שאוהב אותנו ורוצה בטובתנו?! שבת זהו החוט המקשר בינינו לבין ריבונו של עולם. שבת זוהי האות והסימן לבריאת העולם. ברגע שיהודי שומר שבת הוא בעצם מכריז שהוא מאמין בבורא עולם, מאמין שיש אדון לעולם ובעצם הוא מראה על הקשר בינו לבין אלוקים. אך אם חלילה יהודי אינו שומר שבת ומחללה הרי שאז הוא מנתק את החוט המקשר בינו לבין בורא עולם, החוט המרכזי, יסוד האדם, הוא בעצם מראה שאינו מאמין בבורא עולם חלילה, אינו חש בהכרת הטוב כלפיו על כל החסדים שעושה עימו. הוא בעצם קוטע ומנתק את החוט המרכזי, חוט השדרה, החוט שבלעדיו אין בסיס ויכולת התייצבות. בואו נראה לריבונו של עולם שאנחנו אוהבים אותו ומאמינים בו באמונה שלמה. נזכור- שבת סגולה יקרה להינצל מכל צרה!. בואו וניתן סוף סוף מנוחה לנפש. הדלקת נרות, קידוש, תפילה בבית הכנסת, זמירות שבת, איסור עשיית מלאכה, פרשת שבוע. כמה נחת רוח זה יעשה לריבונו של עולם ואיזו זכות עצומה זה יהיה להמליץ טוב בעדך ובעד כל עם ישראל. "יותר מששמרו ישראל על השבת, השבת שמרה עליהם". שבת- שלום!