וונטן מגן על השמדת יהודי פולין
באינטרנט העלה ליבר טאוב יהודי פולני רגיל לא פוליטי את קורות חייו במלחמה. שימו לב מה הוא מספר על ממשלת פולין שהתקיימה בפולין לפני חלוקתה ויחסה ליהודים, הממשלה ש נעורים אבודים L. Taub LOST YOUTH כתיבה, עריכה ומבנה תמונות: ל. טאוב לזכר אמי חנה מבית אדלר, אבי טוביה אחותי ואחיי-בלה, יצחק, ושלמה, סבי ר' בער טאוב וכל שאר משפחתי שנספו בשואה לזכר הורי אשתי מניה אמה חנה מבית ווילוגה, אביה אברהם גולדברג, אחיותיה רוזקה, הלה וכל שאר משפחתה שנספו בשואה המסופר לפני הכיבוש כאמור: הרבה חיילים הסתובבו ברחובות בקבוצות. ממחלקת האספקה של הצבא באו לחנותו של אבי וקנו (לקחו) את כל המגפיים שהיו בחנות, (צריך לציין שקנית המגפיים אצל יהודי על ידי הצבא היה דבר מאוד לא רגיל בפולניה). הם קבעו את הסכום ושילמו (בשטרות כסף חדשים), אבי התרגז מאוד, אך בדיעבד הודות לכסף זה היה לנו כסף מזומן, בתחילת המלחמה אשר התחילה כמה ימים אחרי זה. לרוב האנשים היו בעיות מזומנים כי הבנקים היו סגורים. מצב היהודים בפולניה עד המלחמה לא היה בכי טוב. בפולניה היתה מפלגה אן-דקית שפעלה במיוחד נגד יהודים. המפלגה שלחה גברתנים "פיקטניקים" שעמדו לפני חנויות יהודיות ולא נתנו לפולנים להכנס ולקנות. הממשל כמובן ראה ועצם את העיניים. אצלנו בעיר היו קסרקטינים ובהם חנו באופן קבוע שתי יחידות של הצבא הפולני. גדוד קוולריה (רוכבי סוסים) וגדוד תותחני שדה. הקסרקטינים של גדוד תותחני השדה חנו על יד בית החולים הממשלתי, הכניסה היתה ממש ליד מגדל המים. גדוד הקוולריה חנה בקסרקטינים בצפון העיר, (בשתי הקסרקטינים יצא לי יותר מאוחר לעבוד עבור הגרמנים. אבל למה להקדים את המאוחר.( הצבא הפולני (גם בזמנים רגילים) לא קנה דבר אצל יהודים. אני נזכר במקרה שקרה כשנתיים לפני כן. הצבא הפולני היה צריך כובעים, מחלקת האספקה של הצבא נתנה לפולני היחיד בעיר שהיתה לו חנות כובעים הזמנה גדולה לייצור כובעים. יש לדעת שלייצר כובעים של הצבא הפולני היה מאוד קשה בגלל המרובע בחלק העליון שהיה קשוח ומיוצב בצורה גיאומטרית במרכז המצחייה. הפולני, לא ידע את המקצוע ופנה ליהודי, אבא של חבר שלי שהיה כובען. הם קבעו תנאי שותפות והתחילו בייצור הכובעים. בין היהודי והפולני היה הסכם שייצור הכובעים לא יתבצע בבית המלאכה של היהודי. (בכדי למנוע ממחלקת האספקה לדעת שאת הכובעים מייצר יהודי). כל הייצור נעשה בדירה הפרטית של היהודי. לשם כך נבנה בית מלאכה בתוך הדירה. אני זוכר שכל הדירה הייתה מלאה בבדים שונים, כובעים ושאריות בד. אנחנו הילדים עזרנו במרץ, בעיקר בהכנסת הברזלים שהחזיקו את ארבע קצוות הכובע. אני מספר את הסיפור הזה בכדי להסביר שליהודים לא היו קשרי מסחר עם הצבא הפולני אולם הוא טועה כאשר קוראים את ספרו של נתן ילין מור על הלח"י אנו מגלים שלקבוצה אחת היו כן קשרים עם המשטר האנטישמי בפולניה, הייתה זו קבוצתו של ילין מור הלח"י שבה ראו האנטישמים הפולנים בני ברית. אותם האנטישמים הפכו מאוחר יותר לבני הברית של גרמניה הנאצית וסייעו באופן פעיל בהשמדה. אם אצטרך אצטט ברצון, שכן רק אתמול קראתי פרט זה. אז ראו על מי הנבל וונטון מגן, משום שנאתו לבולשביקים. בברית המועצות לאחר החוקה ניצלו חיי היהודים, לא כן בפולניה שם חברי וונטן רצחו את היהודים. מי שסרב לראות את ההבדל בין ברית המועצות למרות ניוונה לעומת מדינות כפולניה בשאלת היהודים, מדינות שאו שהשתתפו בהשמדת היהודים או סגרו את השערים, מגיע לעמדות של תמיכה בהשמדת היהודים
