המשפחה.....
אתמול. מתכונת בתנ"ך (בלאט!!!). חום לא נרומלי גם בחוץ- גם בראש- שפעת...בעע אני צריכה אקמול דחוף. מסיימת את המתכונת המ*דיינת, פוגשת את השקסי שלי ונסחבת ביחד איתו לבית שלו... אבא שלו פוגש אותנו בכניסה לדירה, מברך אותי לשלום: "נעים מאוד, משה!" "נעים מאוד, בלה..."- עניתי לו עם פרצוף קצת אממממ.. מוזר.. הוא נעמד בעמדת הטבח ושאל מה להכין לנו- איתמר שלי ענה שהוא לא רעב ואני אמרתי שאני אסתפק באקמול (כן, כן אני יודעת שתרופות על בטן ריקה זה לא בריא...) עלינו לחדר שלו, פגשתי את אחיו הבכור (בן 18) הקשבנו לדיסק (פנטרה בהופעה חיה וקריידל אוף פילף) ונרדמנו מחובקים, הייתי אצלו מלא מלא זמן... כשהתעוררנו עמדתי צמודה לחלון, הוא חיבק אותי מאחור ועמדנו ככה שעה- בזמן הזה הוא פיתח כל מיני תאוריות על מבנה העולם (כל העולם כולו בלה עקומה וחכמה מאוד..) תכנן לנו בלה ג'וניור ואיתמר ג'וניור ועוד כל מיני שטויות כאלו... ואז כשהוא בא ללוות אותי הבייתה, אבא שלו התחיל לשאול אותי שאלות, חייך אליי (כנראה שרושם רע לא עשיתי עליו...) אח שלו נבהל ממני ואז צחק עליי... אמממ ודי זהו בערך... בכל מקרה- איך נעמדים מול המשפחה... אני בנאדם פתוח, אין לי בעיה עם אנשים- אבל זה די מביך לעמוד מול משפחה ובאיזשהו מובן לקחת להם את הבן.. זה די מוזר... מישהו מבין? וזה פשוט דורש להוסיף ציטוט של ערס אתמול לאיתמר שלי: "האמ.... נאצי.. האמ.... נאצי.."
אתמול. מתכונת בתנ"ך (בלאט!!!). חום לא נרומלי גם בחוץ- גם בראש- שפעת...בעע אני צריכה אקמול דחוף. מסיימת את המתכונת המ*דיינת, פוגשת את השקסי שלי ונסחבת ביחד איתו לבית שלו... אבא שלו פוגש אותנו בכניסה לדירה, מברך אותי לשלום: "נעים מאוד, משה!" "נעים מאוד, בלה..."- עניתי לו עם פרצוף קצת אממממ.. מוזר.. הוא נעמד בעמדת הטבח ושאל מה להכין לנו- איתמר שלי ענה שהוא לא רעב ואני אמרתי שאני אסתפק באקמול (כן, כן אני יודעת שתרופות על בטן ריקה זה לא בריא...) עלינו לחדר שלו, פגשתי את אחיו הבכור (בן 18) הקשבנו לדיסק (פנטרה בהופעה חיה וקריידל אוף פילף) ונרדמנו מחובקים, הייתי אצלו מלא מלא זמן... כשהתעוררנו עמדתי צמודה לחלון, הוא חיבק אותי מאחור ועמדנו ככה שעה- בזמן הזה הוא פיתח כל מיני תאוריות על מבנה העולם (כל העולם כולו בלה עקומה וחכמה מאוד..) תכנן לנו בלה ג'וניור ואיתמר ג'וניור ועוד כל מיני שטויות כאלו... ואז כשהוא בא ללוות אותי הבייתה, אבא שלו התחיל לשאול אותי שאלות, חייך אליי (כנראה שרושם רע לא עשיתי עליו...) אח שלו נבהל ממני ואז צחק עליי... אמממ ודי זהו בערך... בכל מקרה- איך נעמדים מול המשפחה... אני בנאדם פתוח, אין לי בעיה עם אנשים- אבל זה די מביך לעמוד מול משפחה ובאיזשהו מובן לקחת להם את הבן.. זה די מוזר... מישהו מבין? וזה פשוט דורש להוסיף ציטוט של ערס אתמול לאיתמר שלי: "האמ.... נאצי.. האמ.... נאצי.."
