המשפחה וחגים
אני חושבת שאני אדם די חברותי ותמיד מציינים שאני חביבה לכולם ואופטימית אבל בשנים האחרונות אני פשוט שונאת את החגים כי בבית שלי אני לא מרגישה משפחתיות -בגלל המריבות של ההורים, החוסר בגרות של האח- הכל ביחד גורם לי לחשוב על איך אנחנו מציגים את עצמנו בפני אחרים, בפני הסביבה- כמשפחה חביבה ומלוכדת כאשר לי בא להרוג את האח וההורים שלי לא מסוגלים להיות שנייה ביחד. היתכן שמשפחתי אשר דוגלת בכנות, משקרת לעולם מזה שנים?! כל כך רציתי לעזוב את השולחן עכשיו בארוחת החג, פשוט לא בא לי היה כלום, לא היה לי תיאבון, ופשוט רציתי לעזוב את הכל. משהו שהוצאתי מהלב סתם ככה. מוזמנים להגיב.
אני חושבת שאני אדם די חברותי ותמיד מציינים שאני חביבה לכולם ואופטימית אבל בשנים האחרונות אני פשוט שונאת את החגים כי בבית שלי אני לא מרגישה משפחתיות -בגלל המריבות של ההורים, החוסר בגרות של האח- הכל ביחד גורם לי לחשוב על איך אנחנו מציגים את עצמנו בפני אחרים, בפני הסביבה- כמשפחה חביבה ומלוכדת כאשר לי בא להרוג את האח וההורים שלי לא מסוגלים להיות שנייה ביחד. היתכן שמשפחתי אשר דוגלת בכנות, משקרת לעולם מזה שנים?! כל כך רציתי לעזוב את השולחן עכשיו בארוחת החג, פשוט לא בא לי היה כלום, לא היה לי תיאבון, ופשוט רציתי לעזוב את הכל. משהו שהוצאתי מהלב סתם ככה. מוזמנים להגיב.