ידיעה...
קורל שלום,
קודם כול אני לא חושבת שאת מטומטמת...ואם מישהו אמר לך דברים מהסוג הזה, אז לו יש בעיה רצינית, לא לך...יש לך הרבה רגישות והבנה, גם לגבי המצב שלך, וגם לגבי המצב המשפחתי.
מה שלומך היום?
אני חושבת שעם כול כמה שקשה לך עכשיו, ועם כול כמה שהידיעה של ההורים קשה לך כי הנה ה'סוד' שלך נחשף, אבל מצד שני, ייתכן שאחרי שהעניינים יירגעו אצלם בראש, אולי הם יהיו יותר מוכנים לשתף פעולה ולעזור לך...
עצם הידיעה שלהם, יאפשר, במידה ויהיה בכך צורך, שיחה של איש מקצוע אתם על מנת להשיג את שיתוף הפעולה שלהם - עד הגבול שזה בכלל אפשרי. אני קוראת עד כמה לא קל לך אתם (בלשון המעטה) אבל עדיין, מי יודע, אולי בכול זאת משהו יתקדם...אולי זה ינער אותם קצת לכיוון החיובי. מה דעתך?
אני חושבת שאם אכן אמא שלך התיישבה לקרוא על זה, גם אם היא לא מבינה מיד מה זה אומר, ומה ההשלכות של הדברים על החיים שלך, אולי בעתיד לאט לאט זה יחלחל, והיא תתחיל להפנים. כמו שאצלנו השינויים הם אטיים, ודברים קורים בצורה של תהליך, כך גם אצלם...זה לא בטוח שהם ישתנו, אבל מי יודע, אולי כן...אמא שלי ז"ל לדוגמה, השתנתה, את אבא לא יהיה אפשרי לשנות לעולם...
אני מבינה מאוד את התחושות הקשות שלך. אם את רוצה, את מוזמנת לשתף יותר בתחושות שלך, מה את מרגישה, ומה זה בשבילך ש"כול הבית על קוצים"? הרי בכול משפחה התגובה במצב משברי היא אחרת. ללא ספק זה מצב של משבר, גם עבורך, וגם עבורם.
אני מקווה שהחג יעבור לך בשלווה, עד כמה שניתן, וללא טריגרים מיותרים.
לבשה.