המשך סיפור אגדה...

המשך סיפור אגדה...

קצת באיחור, אבל הנה המשכה של האגדה מהשבוע שעבר - "להלובה" , שהיא מרלן חסון מבת ים, היא אשה אצילה ומרתקת, שעלתה ארצה בגיל 4 מאלכסנדריה ללא אמה, והחלה לרקוד בארץ כבר מגיל 12. בגיל 15 כבר לבשה חליפת ריקוד נשית ומהודרת, נעלה נעליים גבוהות ועצבה את תסרוקתה והחלה מרקדת באירועים שונים ברחבי הארץ. "להלובה" היה כינוי שבחרה בו ודבקה בו עד שפרשה לפני כעשור. באחת הכתבות שנעשו על הריקוד בארץ בשלהי שנות השבעים, היא מתוארת כחלוצת המחול, לצידה של רחל "שחרזאד" שהחלה לרקוד אחריה, ועוד אחת- פירגית צעירה בשם ריקי, שאז היתה בשנות העשרים לחייה ולימים תהפוך אף היא לרקדנית מובילה בבארץ- ריקי צור. להלובה נישאה בגיל צעיר וילדה בן, התגרשה והמשיכה בקריירת הריקוד, וחברה לחברה לחיים ובעלה מאז, שליווה אותה לכל הופעותיה בארץ ובעולם- שזר חסון. בנה היחיד מבקר בימים אלה בארץ, הוא אב לשלושה וחי באנגליה. בשנות השישים והשבעים, מרלן עבדה תקופות ממושכות של חודשים ושנים בערים שונות ברחבי אירופה, בינהן פריס, בריסל ולונדון. היא היתה המוזמנת הקבועה לכל בר מצווה וברית מילה, חתונה או שמחה משפחתית, אפילו אם אלה נערכו בחצרות בתים בשכונות ולא באולמות פאר. היא צולמה ל-11 סרטי קולנוע, בינהם "השוט אזולאי" ו"אריאנה" ורקדה בהפקת "בר כוכבא" של תאטרון היידיש בארץ (הצילום היפיפה המצורף הוא מאחת ההצגות). בשנות השמונים, והיא כבר בת למעלה מ-40 היא היתה כוכבת אמיתית, והופיע בחפלות עם מיטב הזמרים המזרחיים של אותה התקופה, זוהר ארגוב, חיים משה, סולימן הגדול ועוד. רוצים עוד? בהודעה הבאה.
 
האגדה הופכת למציאות

בביתה החם ושופע הבובות, להלובה מגישה לי ריבת תפוזים עם קוקוס ועוגיות מזרחיות ופותחת בפני עשרות אלבומי תמונות, זכר לימיה ומסעותיה בעולם. הנה כאן היא בפריס, הנה היא במצרים עם סוהיר זאקי, פה היא מחובקת עם נגואה פואד, וכאן היא מרקדת בהילטון רמאללה (פעם היה דבר כזה, היא מתעקשת). אינספור תמונות וגזרי עיתונים שמתארים את הקריירה המפוארת שלה. פתאום נגלה צרור תמונות, ובו נראות נשים צעירות, מאופרות בקפידה ובשיער אסוף, לבושות שמלות טול שקופות וחזיות סטרפלס, כאילו נלקחו ממסרטיה של סמיה גמאל, היישר מסט הצילומים. "זאת אמא שלי" היא אומרת- "היא רקדה בלהקת בלט באמריקה". עוד ועוד תמונות של אמה היפיפה, שחיה עד היום בארה"ב (היא בת קרוב ל-90),מטופחת מאד, לבושה בהידור, מאיירת בקפידה תקופה נוסטלגית, אם אהובה מאד, וחסרה מאד... משום שמרלן גודלה ע"י אביה בארץ. להלובה נענתה להזמנתי והיא תופיע (!!!) ב"כוכב המזרח" ביום שני בתאטרון רמת גן. לכבוד המאורע, היא הציגה בפני שמלה שאותה נהגה ללבוש (ראיתי אותה בתמונות מלפני שלושה עשורים!) - מעין גלביה מרשת, סקסית וחושפנית , והוסיפה "אני אעשה גימור מטבעות על כל השמלה, זה יצא מהמם, חכי תראי!" . אז ביום שני, כשלהלובה, עדיין יפה ועדיין אצילית ומלאת חום, אראה אותה רוקדת, ולמי מי מכם שיגיע- זו תהיה חוייה בלתי נשכחת, אני בטוחה. אני סקרנית מאד, נרגשת ומלאת התפעמות מהאשה הזו, ועבורי זוהי זכות להופיע מולה, כמי שמממשת את הירושה שהיא הנחילה. שבת שלום ולהתראות ביום שני- אורית.
 
שחכתי לספר

איך בכלל נוצר המפגש - לפני כמה זמן אסי רקד בבית אבות בחולון וחזר עם רשמים משם, אותם הוא דיווח ישר לגליה: "את לא תאמיני מי הייתה שם", הוא אמר בהתרגשות "אני רוקד, ופתאום עולה אחת לרקוד איתי, אני לא מזהה אותה, אבל רואים שהיא מקצוענית, אבל ממש, לא עוד אחת שרוקדת מהבית אלא משהי שממש יודעת לתת ריקוד ברמה..." - ציטוט לא מדוייק, אבל זו רוח הדברים, וכשאסי מתלהב, סימן שקרה דבר. וכך יצא שהרמתי אליה טלפון, הצגתי את עצמי, סיפרתי לה שאסי היה וראה ושאני רוצה להכיר אותה, והיא אמרה ברוכה הבאה וקבענו. הגענו אליה, גליה ואני, ביום קר וגשום שעוד היתה לי בו הופעה, ואחרי שעה אצלה בבית, התפללתי שתבוטל ההופעה (בטבריה) כי ממש לא היה לי חשק לנסוע. גליה ואני הבטנו זו בזו, והיה ברור שזה יהיה מדהים אם מרלן תסכים להיות אורחת הכבוד שלנו במופע. לא תארנו לעצמנו שהיא גם תסכים להופיע. ומי שדיווח לי שהגלביה שהיא תפרה אכן נראית מהמם- הם גליה ואסי, שהיו אצלה שוב ביום חמישי האחרון. היה מענין לראות, חוץ מהידע הכללי שיש לנו מזכרון, את ההבדלים בין הגישה שלה לריקוד, לבמה, לקהל, ובין הדברים שקורים היום בארץ, שמתוארים היום בפורום כאן- סגנונות הריקוד האלטרנטיבים, החפלות השונות, מראה הרקדניות והגישה שלהן למקצוע. ביי- אורית.
 
למעלה