אם יש כל כך הרבה מקרים של חוסר תקשורת, חוסר איכפתיות, חוסר תשומת לב ולא רואים את האהבה באופק (אפילו עם מיקרוסקופ) אז למה נשארים ביחד? יש למישהו תשובות?
בדיוק כמו שמביטים לילד אחרי זריקה ולא יודעים שקיבל הוא אותה הוא אדום הוא בוכה הידים רועדות ורק האמא יודעת שהכל היה לטובה טבעי הוא הדבר שבייעוץ תשבו תהיו מרוחקים תוציאו דברים תרגישו באותו רגע את החיים אבל צריך תמיד לזכור שזו ירידה לשם עלייה והעלייה קשה אז אוליי את בעצם רואה את העלייה ואומרת לעצמך ..לשם?? אני בחיים לא אגיע לשם..ועוד איתו?? נסי לחשוב חיובי אוליי לראות את עצמך אוכלת את הגלידה בפסגה זה הרבה ניראה יותר טוב ונותן תקוה לך ולו ואל תדאגי..תמיד יהיה חובש בצד שאם לא תוכלי להמשיך הוא פשוט יעזור ויתמוך ובעיקר יעודד ואם לא תוכלי ותראי שזה גם לא אפשרי לא נורא..העיקר שתגידי לעצמך...היתי..וניסיתי!
גם אני התחברתי מאד, ואפילו מאד מאד לקובץ שצירפת...(צירופי מקרים הם היום והשעה?) אך, אימצתי את רעיון אכילת הגלידה בפיסגה, גם כי אוהבת גלידות וגם כי תמיד טוב שיש למה לקוות... היינו בייעוץ, וכמו שתיארה הכותבת את תחושתה ב"חג האהבה ז"ל" כך תחושותיי אז.- קראתי לבעלי כדי שיקרא את הקובץ והוא שאל אם אני כתבתי את זה, מחר הוא יביא לי שושן אדום!!!! קארין, את לא לבד אז... אל תתייאשי, מקסימום נגיד: היינו וניסינו!