השאלה הניצחית
New member
המשחק
אין אדם שלא רוצה לאהוב , ושלא רוצה שיאהבו אותו. אני זוכר שראיתי סרט שבמשפט אחד הסביר את זה - devil's advocate - פרקליטו של השטן. אגב , סרט מומלץ מאוד... מדבר על הפיתויים שאדם עובר , ואיך הוא לאט לאט נופל במלכודת... המשפט שהוא אומר שם - זה לא שלא אהבת אותה , פשוט אהבת את עצמך יותר... כל אדם רוצה לעשות טוב , הבעיה מתחילה כשאדם רוצה לעשות טוב קודם כל לעצמו. בגלל זה המשפט ואהבת לרעך כמוך חשוב... ואותו הדבר גם הפוך - אם אתה מוותר על עצמך בשביל אדם אחר אז אתה נופל לצד השני. רק האמצע מאוזן. וכולנו בדרך... יש אנשים יותר מודעים ופחות מודעים , אבל כולם מחפשים את הדרך הנכונה בשבילם. חלק מהחיים האלה זה לעשות טעויות , לחוות דברים קשים שמהם נלמד מי אנחנו. אם עשיתי משהו "רע" והרגשתי רע בגלל זה , אז אני אשתדל לא לעשות את זה שוב , על ידי החוויות שלי וההרגשות שלי אני לומד מי אני ולפי המעשים שלי אני מגדיר את עצמי. וכל מה שקורה לנו בחיים קורה בשביל שנלמד משהו על עצמנו. לפעמים אנחנו מבקשים (לא תמיד במודע) שיקרו לנו את הדברים הכי קשים ו"רעים" , אבל זה חלק מההתפתחות שלנו זה חלק מהמשחק המופלא שנקרא "חיים" אני תמיד משתדל לא לשפוט אף אדם , כי אני לא יודע מה גרם לו להגיב ככה , אני לא יודע מה עומד מאחורי מעשיו , אני לא חושב שיש לי זכות לשפוט אף אדם. הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לא להיות ליד אנשים שלא נעים לי איתם. יש הבדל בין להכריז על מישהו "אדם רע" , ל - "לא מתאים בשבילי" , כנראה שמתאים למישהו אחר... בקבלה השטן נקרא גם היריב. וכי למה? ניסית פעם לעשות תחרות ריצה כשאתה המתחרה היחיד? מה הטעם? הרי ברור שתנצח , אין בזה טעם ואין בזה הנאה או סיפוק. אם לא היה רע , איך היינו יודעים שהטוב הוא טוב? בתמונה הגדולה מעבר לאשלייה אין טוב ורע , אך הם קיימים כאן בשבילנו... אם לא היה רע זה לא אומר שלא היה טוב , זה פשוט אומר שלא היה צורך להגדיר דברים כ-טובים , כי הכל היה טוב... כל זה נוצר בשבילנו , שנחווה את הכל ונלמד להכיר את עצמנו , לדעת מי אנחנו. כשאנחנו נולדים אנחנו שוכחים הכל , כדי שנוכל להתחיל מחדש בלי דעות קדומות , כדי שנוכל לחוות התחלה חדשה ולראות איך זה ישפיע על כל מה שנעשה בעתיד... בגלל זה פעם נולדים עשירים , ופעם עניים , ופעם להורים נפלאים ופעם להורים מכים... וכל דבר מאפשר לנו ללמוד איך אנחנו מגיבים , אנחנו ביקשנו את כל מה שקורה לנו. אפשר להשוות את זה למשחק מחשב - יש משחקי תפקידים שבהם יש גיבור , ויש עלילה ואפשר לבחור איך הגיבור יפעל ויגיב , ואז רואים את התוצאות של הפעולות שלו. לפעמים אני עושה save ומנסה את כל האפשרויות , "רק בשביל לראות מה יקרה" וזה בדיוק מה שקורה בחיים , רק שגלגול שלם הוא save אחד... אז בתוך המשחק עשיתי גם דברים "רעים" כדי לראות מה יקרה , וכיוון שלא אהבתי את זה העליתי את המשחק השמור ושיחקתי את דמות ה"טוב" בתור נשמה שהיא מעבר לטוב ורע אנחנו בוחרים לחוות גם את הרע , כי כל חוויה מעשירה אותנו ומפתחת אותנו. אנחנו בוחרים כאן בחומר מתוך ההגבלה של הידע שלנו , מסך אשלייה ששמנו לעצמנו כדי שלא נדע מי אנחנו באמת ונצתרך להגדיר את עצמנו מחדש. אנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו מחדש ואיפה אלוהים נכנס לכל התמונה הזאת? אלוהים נותן לנו את כל מה שאנחנו מבקשים... לרוב אנחנו לא מודעים לכל הבקשות האמיתיות שלנו... בגלל זה אנחנו רוצים להיות יותר מודעים
אין אדם שלא רוצה לאהוב , ושלא רוצה שיאהבו אותו. אני זוכר שראיתי סרט שבמשפט אחד הסביר את זה - devil's advocate - פרקליטו של השטן. אגב , סרט מומלץ מאוד... מדבר על הפיתויים שאדם עובר , ואיך הוא לאט לאט נופל במלכודת... המשפט שהוא אומר שם - זה לא שלא אהבת אותה , פשוט אהבת את עצמך יותר... כל אדם רוצה לעשות טוב , הבעיה מתחילה כשאדם רוצה לעשות טוב קודם כל לעצמו. בגלל זה המשפט ואהבת לרעך כמוך חשוב... ואותו הדבר גם הפוך - אם אתה מוותר על עצמך בשביל אדם אחר אז אתה נופל לצד השני. רק האמצע מאוזן. וכולנו בדרך... יש אנשים יותר מודעים ופחות מודעים , אבל כולם מחפשים את הדרך הנכונה בשבילם. חלק מהחיים האלה זה לעשות טעויות , לחוות דברים קשים שמהם נלמד מי אנחנו. אם עשיתי משהו "רע" והרגשתי רע בגלל זה , אז אני אשתדל לא לעשות את זה שוב , על ידי החוויות שלי וההרגשות שלי אני לומד מי אני ולפי המעשים שלי אני מגדיר את עצמי. וכל מה שקורה לנו בחיים קורה בשביל שנלמד משהו על עצמנו. לפעמים אנחנו מבקשים (לא תמיד במודע) שיקרו לנו את הדברים הכי קשים ו"רעים" , אבל זה חלק מההתפתחות שלנו זה חלק מהמשחק המופלא שנקרא "חיים" אני תמיד משתדל לא לשפוט אף אדם , כי אני לא יודע מה גרם לו להגיב ככה , אני לא יודע מה עומד מאחורי מעשיו , אני לא חושב שיש לי זכות לשפוט אף אדם. הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לא להיות ליד אנשים שלא נעים לי איתם. יש הבדל בין להכריז על מישהו "אדם רע" , ל - "לא מתאים בשבילי" , כנראה שמתאים למישהו אחר... בקבלה השטן נקרא גם היריב. וכי למה? ניסית פעם לעשות תחרות ריצה כשאתה המתחרה היחיד? מה הטעם? הרי ברור שתנצח , אין בזה טעם ואין בזה הנאה או סיפוק. אם לא היה רע , איך היינו יודעים שהטוב הוא טוב? בתמונה הגדולה מעבר לאשלייה אין טוב ורע , אך הם קיימים כאן בשבילנו... אם לא היה רע זה לא אומר שלא היה טוב , זה פשוט אומר שלא היה צורך להגדיר דברים כ-טובים , כי הכל היה טוב... כל זה נוצר בשבילנו , שנחווה את הכל ונלמד להכיר את עצמנו , לדעת מי אנחנו. כשאנחנו נולדים אנחנו שוכחים הכל , כדי שנוכל להתחיל מחדש בלי דעות קדומות , כדי שנוכל לחוות התחלה חדשה ולראות איך זה ישפיע על כל מה שנעשה בעתיד... בגלל זה פעם נולדים עשירים , ופעם עניים , ופעם להורים נפלאים ופעם להורים מכים... וכל דבר מאפשר לנו ללמוד איך אנחנו מגיבים , אנחנו ביקשנו את כל מה שקורה לנו. אפשר להשוות את זה למשחק מחשב - יש משחקי תפקידים שבהם יש גיבור , ויש עלילה ואפשר לבחור איך הגיבור יפעל ויגיב , ואז רואים את התוצאות של הפעולות שלו. לפעמים אני עושה save ומנסה את כל האפשרויות , "רק בשביל לראות מה יקרה" וזה בדיוק מה שקורה בחיים , רק שגלגול שלם הוא save אחד... אז בתוך המשחק עשיתי גם דברים "רעים" כדי לראות מה יקרה , וכיוון שלא אהבתי את זה העליתי את המשחק השמור ושיחקתי את דמות ה"טוב" בתור נשמה שהיא מעבר לטוב ורע אנחנו בוחרים לחוות גם את הרע , כי כל חוויה מעשירה אותנו ומפתחת אותנו. אנחנו בוחרים כאן בחומר מתוך ההגבלה של הידע שלנו , מסך אשלייה ששמנו לעצמנו כדי שלא נדע מי אנחנו באמת ונצתרך להגדיר את עצמנו מחדש. אנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו מחדש ואיפה אלוהים נכנס לכל התמונה הזאת? אלוהים נותן לנו את כל מה שאנחנו מבקשים... לרוב אנחנו לא מודעים לכל הבקשות האמיתיות שלנו... בגלל זה אנחנו רוצים להיות יותר מודעים