המקום שלנו

המקום שלנו

כל יום ג' אני עוברת שם
ממש בכניסה
למקום שהיה שלנו
המקום בו גנבנו דקות קסומות
המקום בו נפגשנו לראשונה
ומאז אמצנו את השיטה.

מקום נסתר, שכוח אל.
לו יכלו האבנים במקום לדבר.....

אז אני עוברת שם
ומסתכלת וחושבת
איך פתאום הכל נגמר כאילו לא היה מעולם
תוהה אם גם אתה עובר במקום וחושב
סביר להניח שלא....כי זה לא בדרך לשומקום עבורך

יום ג' היה אצלי תמיד יום מיוחד,
יום שנגמר בחיוך והאדרנלין
מסיבות שונות
שלפעמים כללו גם אותך ואותי במקום ההוא

עכשיו, אני עוברת שם בדרכי חזרה הביתה,
וכל האדרנלין מתעופף מהחלון
ואתו החיוך
וזה הפך להיות יום הרבה פחות עליז ומרגש....

אוף.......כאן אני יכולה להודות
בשקט שרק אתם שומעים
שאני מתגעגעת :(
 
המקום שלכם

יש לך משם זכרונות של רגעי קסם. תנצרי אותם.
רק תזכרי כמה טוב היה לך וכמה נהנית.
רק את זה צריך לתייק בארכיון הנפש.
 
תודה על התשובה נטולת הציניות


 
מפתה מאוד

לעבור ולבקר במקומות שזכורים לטוב.
אבל נוח יותר לשבת על הכורסה בסלון ולהיזכר בערגה ברגעי קסם שחלפו ביעף
 
עדין לא שם

טרם הגעתי לשלב של להצליח להנות מהזכרונות,
כרגע הם בעיקר מכאיבים,
אבל גם זה יגיע :)
 
באופן טבעי

הזכרונות הטריים יותר הם אלו האחרונים וכנראה גם אלו הכואבים.
תתנחמי בכך שהזמן עושה את שלו ובסופו של דבר כיף יותר להיזכר ברגעים קטנים של אושר.
דרך אגב כשמנטרלים את האגו וזורקים אותו אחר כבוד לפח האשפה הקרוב ביותר אז הכל הופך להיות קל יותר ובפרופורציות קצת שונות
 

אור36

New member
לא

כדאי,
לייסר את עצמך,
ולהוסיף מועקה ....
(היא תשתחרר עם הזמן)
ואז יהיה לך "קל" יותר,
להזכר בחיוך .
ולהזיקר בערגה.....

 

giligil55

Member
חוויות מצטברות...

זה שלב באיסוף החוויות שיש לנו בדרך...
 
אכן מבאס


אבל כמו שכתבת "כי זה לא בדרך לשומקום עבורך" (צריך להיות זו דרך אבל לא משנה)
צריך תמיד לזכור שכמו שה"מקום" (זה או אחר) הוא מקום בו נגנבות דקות קסומות...
גם הקשרים בעולם הזה הם קשרים "גנובים" שסופם להסתיים.
יקירה תרימי ראש, היה טוב, טוב שהיה, חווית עוד חוויה
בעצם כמו עוד נסיעה מטריפה לאמסטרדם, ברצלונה פריז או לונדון...
קחי איתך את החוויות, את הטעם של עוד...
עד הפעם הבאה
 
הגעגוע הזה יכול לשבור את הנשמה..

אבל כשיעבור החלק הקשה,
תוכלי להיזכר ברגעי הקסם שלכם ,
וקחת את הטוב מהתקופה הקוסמה שהייתה לכם ביחד
 
למעלה