גם אני במצוקה קשה, הסבר---
בתור אדם דתי מאמין (אורתודוקסי) אני נחרד קשות לנוכח הצביעות המיתולוגית של המפלגות הפוליטיות, החורתות תחת דגלן מצע על בסיס חברתי-דמוקרטי כביכול. מרצ ודומיה יכולים להרבות במילין וסיפין על זכויות האזרח: חופש הביטוי (כדוגמת תחי הקרנת "ג´נין ג´נין"), חופש התנועה (כדוגמת תחבורה ציבורית נרחבת בשבת בחיפה) וכו´ וכו´. את האמת? זה לא "הדבר" שישים אותי כרגע על high alert. מה שכן מטריד אותי מאוד זה הסובלנות הדתית, בסיס חיוני לקיום אנושי-הדדי שישראל לא שמעה עליו מעולם. ואני לא מדבר על סגירת כל בתי העסק והבידור בשבת, יום המנוחה היהודי; אמנם בארה"ב לא תמצאו שום מקום תוסס בימי ראשון, מנוחת הנוצרים. למה? כי יש שם כבוד הוגן. אלא על יותר מכך. התקפות חסרת שחר ותקדים, שגברו בחריפות בעשור האחרון, כנגד קבוצות וזרמים דתיים, ובפרט החרדים, גובלות בפרנויה ובגזענות עד כדי התסה לפגיעה בנפש. אבל גם אם אין נדמה שהמצב כזה חמור, אני נחרד לגלות מי באמת עומד מאחורי מפלגות חברתיות "נאורות" שכאלו- רגיונופובים (פוחדים מדת). אם תקום מפלגת הירוקים ותדרוש לאזור הבאת זן נדיר מסויים של בע"ח, בשל טעמים אידואולוגיים של איכות הסביבה (כי הם נניח זן שבסכנת הכחדה)- אז אף אחד לא יקום ולא יפריע יותר מדי. אבל אם זרם דתי כלשהו ידרוש לפחות הגבלה על כך, מטעמי כשרות, הארץ תגעש ותסער, בראשות אותן מפלגות נאורות שיאשימו בשצף-קצף: זאת כפייה דתית!! עוד הוכחה של ניסיון השתלטות זרם דתי זה או אחר (השלם כפי רצונך) על החברה הדמוקרטית שלנו!! כמובן, שלאנשים כמו ט.לפיד יש קלפי מיקוח שמשתיקים מיד, בשל האלמנט האמוציונלי הטעון שבהם (ניצול שואה וכו´). ומה איתי, יוסף לפיד? אני צאצא לניצולי שואה, שעדיין המשיכו לקיים על הדת ברמה זו או אחרת, משום אמונה תמימה, והרי זו זכותם! וזכותי גדולה (ומה נפלאה) עוד יותר בעיני, ועוד בתור אדם שחי במדינה דמוקרטית (לאיית לכם?!), לקיים אותה כראות עיני. הגידו נא לי, האם מעשי בשמירת הדת אי-פעם פגעו בכם? האם תפילתי בבית הכנסת בשבת הפריעה את מנוחתכם, למשל? האם כשנסגרת איזו חנות בשולי רחוב צר, בשל אוכל לא כשר, היא זו שתגרום לאזרחים למות ברעב? אני חושב שלא. בעצם כולם חושבים ככה בלב ליבם, אבל כנראה שלאותם אנשים פוליטיים יש יצרים זדוניים ואי-רציונליים. מה שחמור עוד יותר שלעיתים הם אינם מהססים לנצל את כלי הדמוקרטיה (כגון בג"ץ) ליישום מטרותיהם. ועזבו כאן ויכוח ארוך ומתיש לגבי הנושא של הפרדת דת ומדינה. זאת לא הנקודה. הנקודה היא, שהגיע הזמן שתיאמר בקול רם,זועם וצודק, היא שהציבור הדתי כבר מופלה לרעה במשך עשורים שלמים!! כל הסקרים והניתוחים הדמוגרפיים מצביעים על כך. ואפילו כבר לתת לי לשתוק לא ניתן. אם רק אנשים ינסו להבי,ן לראות את הצד הרוחני-מוסרי שבדת, אולי המצב ייטיב. אבל בינתיים אני שואל את עצמי בעיצבון רב מתי תגום כבר תנועה פוליטית שתדאג לכבד את הדת, שתהיה לה סובלנית דתית אמיתית, שבאמת חייה ונושמת מתוך דמוקרטיה מלאה. בינתיים אני פגוע עד מאוד, ואולי אף אגזים במילותי ואומר- שאני כמעט חי כאן כמו בתוך גטו. (אפילו הלצות וירידות על דתיים הופכות למעין שגרה יומיומית, אם כי זו לא הנקודה הראשית). הכל מתחיל בחינוך, ונמשך במעשים. גיל.
