אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
המצעד
- פותח הנושא mohini
- פורסם בתאריך
כרגע חזרתי מירושלים
זה היה נורא. ראיתי התקהלות וצרחות של "יורד לו דם" ו"דקרו אותנו". שמחתי מאוד שהנדקר שראיתם כולכם בעיתונים אמר שהוא בסדר ולא נפגע קשה. הוא ישב על המדרכה וחיכה לאמבולנס. כשזה הגיע, הוא צעד אליו ברגל. חבר של ידיד שלי צילם את הבחורה שחתכו לה את היד. זה היה פשוט נורא לראות. אני חושב שמצבה הרבה יותר חמור. זה ארוע מזעזע. כתבתי בבוקר שאני מקווה שהמצעד יעבור בשקט. הייתי נורא לא שקט וחששתי שמשהו נורא כמו שקרה עלול לקרוא. גם הציטוט המלא הבוקר של ויקרא כאן היה מצמרר וחששתי. חשבתי לשלוח לבייביבוי מסר שאולי ימחוק כי זה מעורר לשפיכות דמים. את הסוף אנחנו יודעים. אני חייב אבל לספר על הארוע שהיה מרגש ברמות שלא יתוארו גם לפני האלימות. קשה להסביר למי שלא היה שם. אבל ההתארגנות היתה נהדרת. המון כרזות מרגשות ורלבנטיות. פתאום אני לא זוכר כלום אבל צילמנו חלק רב מהן. המון המון דתיים הומולסבים. זה היה במיוחד מרגש. חלק גדול מהגברים חבש את הכיפה בצבעי הגאווה. היו המון משפחות עם ילדים. המון צבע. היתה קבוצה עם כלי נגינה קלאסיים ששיוו למצעד אופי נורא מיוחד. היו אולי כפול אנשים מבשנה שעברה. המון בלונים. הרבה מאוד קבוצות. כולם היו מאוד סולידים. כבר מזמן ברור שמדובר באמירה לגבי דרך חיים ולא במין. הומוסקסואליות זה רגש. לא היה שום דבר מיני שם. לא היה אחד שלא התרגש מאוד מהארוע. רק מי שהיה שם יכול להבין את גודל הסערה. וכמובן היו לצידי הדרך חיות אדם שצרחו עלינו. הם לא היו רבים. למעשה הם היו ממש מעטים. אבל לא ממש הבנת מה מניע אותם. הרי גם להם יכול להיות מחר ילד הומו או בת לסבית. אולי כבר היום יש להם והם לא יודעים. ובעיקר, מהיכן השנאה והרוע הזה? אני רוצה להודות גם למשטרה ולאנשי מג"ב על האבטחה הכבדה ועל השטח הסטרילי שיצרו בגן הפעמון. אני נורא כואב את מה שקרה היום אבל אני אהיה שם בשנה הבאה לדרוש את זכויותי לחיות כהומו ולהגן על ארצי הדמוקרטית החופשיה כישראלי.
זה היה נורא. ראיתי התקהלות וצרחות של "יורד לו דם" ו"דקרו אותנו". שמחתי מאוד שהנדקר שראיתם כולכם בעיתונים אמר שהוא בסדר ולא נפגע קשה. הוא ישב על המדרכה וחיכה לאמבולנס. כשזה הגיע, הוא צעד אליו ברגל. חבר של ידיד שלי צילם את הבחורה שחתכו לה את היד. זה היה פשוט נורא לראות. אני חושב שמצבה הרבה יותר חמור. זה ארוע מזעזע. כתבתי בבוקר שאני מקווה שהמצעד יעבור בשקט. הייתי נורא לא שקט וחששתי שמשהו נורא כמו שקרה עלול לקרוא. גם הציטוט המלא הבוקר של ויקרא כאן היה מצמרר וחששתי. חשבתי לשלוח לבייביבוי מסר שאולי ימחוק כי זה מעורר לשפיכות דמים. את הסוף אנחנו יודעים. אני חייב אבל לספר על הארוע שהיה מרגש ברמות שלא יתוארו גם לפני האלימות. קשה להסביר למי שלא היה שם. אבל ההתארגנות היתה נהדרת. המון כרזות מרגשות ורלבנטיות. פתאום אני לא זוכר כלום אבל צילמנו חלק רב מהן. המון המון דתיים הומולסבים. זה היה במיוחד מרגש. חלק גדול מהגברים חבש את הכיפה בצבעי הגאווה. היו המון משפחות עם ילדים. המון צבע. היתה קבוצה עם כלי נגינה קלאסיים ששיוו למצעד אופי נורא מיוחד. היו אולי כפול אנשים מבשנה שעברה. המון בלונים. הרבה מאוד קבוצות. כולם היו מאוד סולידים. כבר מזמן ברור שמדובר באמירה לגבי דרך חיים ולא במין. הומוסקסואליות זה רגש. לא היה שום דבר מיני שם. לא היה אחד שלא התרגש מאוד מהארוע. רק מי שהיה שם יכול להבין את גודל הסערה. וכמובן היו לצידי הדרך חיות אדם שצרחו עלינו. הם לא היו רבים. למעשה הם היו ממש מעטים. אבל לא ממש הבנת מה מניע אותם. הרי גם להם יכול להיות מחר ילד הומו או בת לסבית. אולי כבר היום יש להם והם לא יודעים. ובעיקר, מהיכן השנאה והרוע הזה? אני רוצה להודות גם למשטרה ולאנשי מג"ב על האבטחה הכבדה ועל השטח הסטרילי שיצרו בגן הפעמון. אני נורא כואב את מה שקרה היום אבל אני אהיה שם בשנה הבאה לדרוש את זכויותי לחיות כהומו ולהגן על ארצי הדמוקרטית החופשיה כישראלי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.