ומאמר שהתפרסם השבוע
ומדגיש את הזיקה הבלתי ניתנת לערעור בין סוגי הדיכוי השונים במדינת ישראל, בחסות החוק כמובן. ובכל זאת, נצעד בירושלים. כי זו חובתנו האזרחית, לא הסקטוריאלית. כי כתל אביביות, אנו צועדות מתוך הבעת סולידריות עם אחיותינו הירושלמיות, ומתוך הערכה מלאה לפועלו של "הבית הפתוח". נצעד כמו שצעדנו בהפגנות נגד הגדר בבילעין; כמו שנפגין נגד סבב ההרג הנוכחי של צה"ל בעזה; כמו שנתנגד לקיצוץ בקצבאות העניים; כמו שנרים קולנו נגד רצח נשים על ידי בעליהן ונגד הסחר בנשים. כי אנחנו מסרבים להיכנע להפרדות השרירותיות בין הדיכויים השונים. כי אנחנו מסרבות לראות באזרחים השונים מאתנו אויבים.