סיכומפגש:
בשנה שחלפה מלדיקט רק נעשה יותר ויותר מפחיד ומטורף (וגיליתי שקוראים לו ליאוניד! הא- הא! אגב, מלדיקט, רק שתדע ש'חליף' זה תואר ערבי ממש מכובד, ממלא מקום של מוחמד! תתלהב!), ומי היה מאמין שרוני יתגלה כילד חמווווד כל כך!!! קוצ'י מוצ'י!!! קרני, למה לא באת...?
ליאת, למה לא באת...?
רחל, למה לא באת..?
הייתי הבחורה היחידה שם! הייתי... מיעוט! שמתם לב כמה מקובעים אנחנו? עשינו את אותם הדברים בדיוק כמו במפגש הקודם והלכנו לאותם מקומות, אבל לא רק שהתיישבנו באותם שולחנות, גם התיישבנו באותם הכסאות! אגב, רק שתדעו שקמתי ב-6.30 בשביל לצאת בזמן (הגזמות), ואז כמובן התעוררתי, חשבתי לעצמי, "אני לא
באמת צריכה לקום בשש וחצי..."בסוף קמתי ב-7.30, ואז יצאתי מהמקלחת ואמרתי לאמא שלי "אני לא
באמת צריכה לצאת באוטובוס של 8.20 נכון?" והיא אמרה לי, "לא, לא, תצאי ב-8.40, מקסימום תגיעי בעשר וחמישה..." כך שאיחרתי ב... מידה מסויימת. וגדיל התקשר אליי בדרך. גדיל: נטע, איך מגיעים לקולנוע? נטע: הממ, לא יודעת. תשאל מישהו. גדיל: וואו, תודה. חיכינו לקרניאלה עד 20 ל-11, ונחשו מה? היא לא באה!
לאחר מכן עלינו למרפסת שלנו, שם הותקפנו על ידי מנקה זועמת שהפלילה אותנו בזריקת בקבוק קולה. אגב, רוני, אמרתי שאני אבדוק מה נסגר עם הר (ק?)ווירם, ואכן הוא מופיע בגאון כ'הר ווירם' בצבע הכשף, אבל כשאני חושבת על זה, בטח התבלבלת עם העיר קווירם ממעשי קסמים! כמו כן, כל מיני אנשים עברו וצחקו עלינו. שתי כוסיות עברו ודביר הזיל ריר על כל הספרים. מלדיקט הציע לדביר שאם יש לו משאלת מוות כדאי לפנות את הספרים מהשולחן שלא יתלכלכו מהדם (מה גרם לו לעשות את זה? אני לא זוכרת). מלדיקט רצה להכניס אנשים ללאפה/פיתה/באגט/ג'בטה. כולם הצהירו על אהבתם לחתולים. גם מלדיקט הצהיר על אהבתו לחתולים. הגזבר שר שירי הלל למחשב הנייד החדש שלו. גדיל מחה קשות נגד ספויילרים, אך מנגד לא הייתה לו כל בעיה לצווח בקולי קולות מגה ספויילר לשישי של הארי פוטר ויש לו מזל גדול שאני כבר יודעת. אמביוולנטי? אכן. הכובע האדום המחודד! אביזר אופנתי חדשני ומפתיע! להשיג עכשיו ברשתות המובילות! איתרנו כל מיני מקומות במפות של הדיסק ושל לנקר (מצאנו את "איפה שהשמש לא זורחת"), ודנו בחשיבותה של Xxxx (שימו לב שזה עם X ראשונה גדולה!) לאנושות. דנו באנשים שנעלמו מהפורום, למשל הבחורה ההיא שמישהו כתב לה הודעה מבהילה (האם זו הייתי אני?), חששנו שהיא תעזוב את הפורום מרוב בהלה, והיא אמרה, "לא, מה פתאום, זה דווקא היה מצחיק", וזו הייתה ההודעה האחרונה שלה. מלדיקט סיפר לנו לאן לימילו נעלמה (הוא מחביא אותה בארון שלו!). ואז! לפתע פתאום! בא אלינו איש בשם עופר ואמר, "אתם מדברים על פראצ'ט?" רוני עשה לו טקס קבלה. הוא הביט בו במבט נוקב מתחת לכובע האדום המחודד ואמר, "יש לך מגבת? יש לך מזגן? יש לך פיתה? יש לך שוקולד מריר?" כל חברי הפורום צחקקו וכולנו נראינו כמו חבורה של חולי נפש. עופר הלך. "הוא לא יחזור," אמרתי בקדרות. אך הוא חזר! בונזאי! הוא גם אמר שהוא יצטרף לפורום, עכשיו נראה האם הוא באמת יעשה זאת. ירדנו לאכול, בדיוק באותו המקום שאכלנו פעם שעברה. מלדיקט הסביר לי שזה שיש פקק אדום לבקבוקי מים זה אומר שהם בשריים. דביר אכל והיה מאוד מאוד מרוצה מעצמו. מלדיקט ניסה לבנות מגדל מפחיות, בקבוק, וצלחות חד-פעמיות. ואז התפרקנו (רגל פה, יד שם...) וזהו! נגמר מפגש פורום פראצ'ט אוגוסט 2005!
זה היה היום המאושר ביותר בחיי!