"המסע לפולין"

חזרתי באוגוסט

ועד עכשיו אנחנו מדברים על זה. יצאנו משלחת גדולה (4 אוטובוסים) כמעט 2/3 מהשכבה והדבר פעל לטובתנו. נעזרו אחד בשני בין אם זה בלבוש, בחוויה, בהתרוקנות בכאב ובשמחה. הערות? להסביר לבת שזה בסדר אם היא לא תבכה כמו שהיא חושבת, שזה בסדר לצחוק כי יגידו מה שיגידו צחקנו והרבה ולמה? כי לנסוע בבוקר למחנה X ממלון Y לוקח בערך(!) 6 שעות? בכל זאת ילדים והכל מוזיקה גיטרות ורעש, זה עושה את שלו צוחקים, שרים נהנים. אבל מה שיפה במסע שפתאום אנחנו מגלים את היכולת לעבור ממצב של "היפר" ושמחה למצב "שקט" ברוגע, להפנים ולקלוט. להגיד לה גם שלא בטוח שהיא תבין את הכל בזמן המסע, אני יכולה להגיד לך שאני הבנתי הכל חודש אחרי, שקראתי את היומן מסע של האוטובוס שלי, שראיתי תמונות שחזרתי קטעים. חשוב מאד- הפולנים? עם מאד לא סבלני ומאד גאוותני, להתייחס יפה לדבר בכבוד .רוב השירותים שמה עולים זלוטי לא לנסות להיכנס בלי תשלום. אם יהיו להם ימים חופשיים כמו שלנו היו ללכת רק עם חברות לא לעבור גבולות, להיזהר עם הכסף ובשום פנים ואופן לא להתמקח, משלחת לפנינו ילד קיבל מכות ממוכר על זה. זהו בעיקרון לא לשכוח מצלמה!
 

צימעס

New member
לא בעלת נסיון

ועוד אין לי ילדים בגיל. אבל משהו בנסיעות האלה לא מוצא חן בעיני. נראה לי שכרגע לא אוכל לתרום לך/לבתך, כותבת בשביל אחרים
 
למעלה