student1993
New member
המסע לפולין
החלטתי לכתוב את מה שאני חושב. אני לא עושה את זה הרבה, אבל כנראה שאם אני עושה את זה, אז זה רק בגלל שהפעם באמת חשוב לי להגיד את מה שאני חושב. אני רוצה לזעוק את זעקתם של תיכוניסטים רבים, תלמידי כיתות י"א שהתיכון שלהם מציע להם כמו כל שנה לצאת למסע לפולין. כמעט כל הכיתה שלהם מתכננת לצאת, המורות מדגישות כמה זה חשוב לצאת, כמה זה משנה את הבן אדם. אבל מה לעשות - להורים של אותם התלמידים אין את הכסף שדרוש למסע. 6000 ש"ח זה משכורת חודשית של אותו הורה. איך הוא יכול לתת את כל המשכורת שלו בשביל מסע כזה, איך יכול הילד שלו בכלל לבקש ממנו סכום כזה - שני הצדדים נמצאים בבעיה, כל אחד מרגיש חוסר אונים. ההורים שכל כך רוצים לתת לילד שלהם את מה שכל הילדים שסביבו מקבלים לא יכולים להרשות לעצמם אבל כל כך רוצים, והילד שכל כך רוצה לצאת למסע הזה - אבל מה לעשות, כדי לא לאכזב את ההורים הוא אולי יראה שזה לא כל כך חשוב לו, כי ממש לא נעים. התיכון אומנם מבטיח מלגות לתלמידים שאינם יכולים להרשות לעצמם את המסע לפולין, אבל האם זה מספיק להורים שבאמת לא יכולים? התיכון מבקש מההורים לשלם את מלוא התשלום עד מועד נקוב, קצר טווח. לפחות לתת את הצ'קים למועד הזה. ורק לאחר חודש - חודשיים תוך כדי ההכנה למסע, ואולי רק אחריו - יחליט התיכון אם התלמיד יקבל מלגה, או לא. ואת גובה המלגה. אז איך יכול הורה שבכלל לא יכול להרשות לעצמו לשלם על המסע, לתת את הסכום שבכלל אין לו, ולקוות, לקוות שהסכום יחזור. המצב הזה מותיר את ההורים בחוסר ברירה, פשוט לא לתת לילד לצאת. הרי התלמיד לא יתחיל להשתתף בהכנות של הטיול, אם בכלל יש צל של ספק שלא יצא, אחרת ירגיש עוד יותר מבואס, ומדוכא. אני תלמיד שנמצא במצב הזה . מה אתם הייתם עושים ?
החלטתי לכתוב את מה שאני חושב. אני לא עושה את זה הרבה, אבל כנראה שאם אני עושה את זה, אז זה רק בגלל שהפעם באמת חשוב לי להגיד את מה שאני חושב. אני רוצה לזעוק את זעקתם של תיכוניסטים רבים, תלמידי כיתות י"א שהתיכון שלהם מציע להם כמו כל שנה לצאת למסע לפולין. כמעט כל הכיתה שלהם מתכננת לצאת, המורות מדגישות כמה זה חשוב לצאת, כמה זה משנה את הבן אדם. אבל מה לעשות - להורים של אותם התלמידים אין את הכסף שדרוש למסע. 6000 ש"ח זה משכורת חודשית של אותו הורה. איך הוא יכול לתת את כל המשכורת שלו בשביל מסע כזה, איך יכול הילד שלו בכלל לבקש ממנו סכום כזה - שני הצדדים נמצאים בבעיה, כל אחד מרגיש חוסר אונים. ההורים שכל כך רוצים לתת לילד שלהם את מה שכל הילדים שסביבו מקבלים לא יכולים להרשות לעצמם אבל כל כך רוצים, והילד שכל כך רוצה לצאת למסע הזה - אבל מה לעשות, כדי לא לאכזב את ההורים הוא אולי יראה שזה לא כל כך חשוב לו, כי ממש לא נעים. התיכון אומנם מבטיח מלגות לתלמידים שאינם יכולים להרשות לעצמם את המסע לפולין, אבל האם זה מספיק להורים שבאמת לא יכולים? התיכון מבקש מההורים לשלם את מלוא התשלום עד מועד נקוב, קצר טווח. לפחות לתת את הצ'קים למועד הזה. ורק לאחר חודש - חודשיים תוך כדי ההכנה למסע, ואולי רק אחריו - יחליט התיכון אם התלמיד יקבל מלגה, או לא. ואת גובה המלגה. אז איך יכול הורה שבכלל לא יכול להרשות לעצמו לשלם על המסע, לתת את הסכום שבכלל אין לו, ולקוות, לקוות שהסכום יחזור. המצב הזה מותיר את ההורים בחוסר ברירה, פשוט לא לתת לילד לצאת. הרי התלמיד לא יתחיל להשתתף בהכנות של הטיול, אם בכלל יש צל של ספק שלא יצא, אחרת ירגיש עוד יותר מבואס, ומדוכא. אני תלמיד שנמצא במצב הזה . מה אתם הייתם עושים ?
אגב- לנו המחנכת אמרה כבר שנה שעברה להשיג עבודה בעצמנו ולהתחיל לחסוך. אם הטיסה אצלכם בשלב מאוחר יותר של השנה- חשבת אולי על למצוא עבודה קבועה בעצמך? זה יכול רק להועיל.