המסע לפולין...

[דיייייייייייי]

המסע לפולין...

תהליך פולין-שכבת דרור,קרב ובא...(אוף אני שונאת לקרוא לזה תהליך,התנועה צריכה למצוא איזה שם אחר למונח הזה חח) עכשיו אני רוצה לשאול את אלו שמשכבת שומריה וגם כאלו שלא[הדיון פתוח לכולם חח], שאלה שנראה לי במשך כל המסע שלי אני שאלתי את עצמי. כולנו יודעים שיש שינוי בהרכב החוגים של פולין. מאצלנו(שומריה) והלאה החוגים יהיו מורכבים מקבוצות קיניות, בעבר זה היה קינים מעורבים... ואני תוהה לעצמי מה עדיף, כי לי בתור "קבוצה קינית קטנה"(אם אפשר לקרוא לזוג בנות -"קבוצה(שומרית)")היה קשה להתחבר ובמובן מסויים אני מרגישה שזה גם קצת דפק לי חלק מהתהליך..ושזה גרם לפחות לקבוצה הקינית שהיתה איתי להתמודד עם דברים,שאני לא בטוחה שזה היה ה-מקום והזמן הנכון להתמודד איתם. טוב בכל מקרה אם יש לכם עוד נקודות לא קשורות למה שכתבתי בקשר למסע לפולין עם השמוצ תעלו גם אותן, בכל זאת, יש כאן נציגות של דרורניקים ואני חושבת שזה חשוב שהם ישמעו מצד חניכים אחרים מהתנועה על המסע לפולין ולא רק מהמדריכים שעושים עכשיו שיחות בקינים... ואם כבר פולין, יורדדד גשם!!!!!!ומעונן כמעט כמו בפולין חיחיחיחיחיחי=]]] יום טוב לכולם!:]

 

[the mush]

בהתחלה,

היה לי קצת קשה עם ההחלטה החדשה על ההרכבה של הקבוצות. אבל בסופו של דבר אני חושבת שההחלטה הזאתי מעולה, טובה ואני הכי שמחה איתה. לקחת את החוויה והלמידה של המסע לקבוצה השומרית חשובה ביותר. זה הופך להיות באמת משהו קבוצתי ולא אישי/זוגי של כל אחד. ונכון, שלא כולנו באים מקבוצה חזקה. אבל לעבור חוויות ביחד, במיוחד חוויה פורה כמו המסע לפולין, לא יכול להחמיר את המצב, רק לשפר לקראת התהליך קבוצות המשך שבא שנה אחרי. וחוץ מזה, המסע לפולין זאת באמת חוויה משמעותית. לי לקח הרבה זמן "לעכל" את הדברים שלמדנו שם, שראינו, שדיברנו עליהם. אבל אין בי שום חרטה לגבי המסע, או המסע עם התנועה. [גשם!!!111]

 

[פורה]

אני מבינה איך את מרגישה חן..

ואם מסתכלים מהנקודת מבט שלך, את צודקת, אפילו מאוד, אבל אם מסתכלי מנקודת המבט שלי, של קבוצה כמו קישקשתא, אני בטוחה שהתהליך הזה רק חיזק אותנו, ונראה לי שהיינו צריכים את זה, ובאופן כללי, אני חושבת שכל קבוצה צריכה כזה תהליך, כי רק במצבים כאלה קשים וקיצוניים לפעמים מגלים בדיוק את מה שצריך לגלות ועובדים על זה.. לקשקשתא היו כמה וכמה גילויים באמצע המסע, נעימים ונעימים פחות אבל עברנו אותו כמו גדולים וזה עשה לנו טוב מאוד. זה היה עושה עוד יותר טוב אם היינו בהרכב מלא..כי אף קבוצה לא עוברת תהליך משמעותי כשללא כל החברים בה נמצאים. אני חושבת.. אם אני מנסה לדמיין איך היה לי המסע אם הקבוצות היו מורכבות מזוגות או שלישיות- אני יודעת על עצמי שלא הייתי יוצאת למסע הזה, כי גם ככה התלבטתי אם לצאת או לא, בכל מקרה עזרה לי מאוד הידיעה שיש מאחורי קבוצה להישען עליה, ואולי זה מה שניסו לתת לכל הקבוצות הקטנות יותר.. אני לא יודעת. ואם כבר מדברים על חרטות, אין לי איזה משהו משמעותי להתחרט עליו אבל אם הייתי יכולה הייתי עושה את המסע שוב בצורה טיפה אחרת.. אולי בגלל שאני מוכנה יותר עכשיו, יותר בשלה. (היו קטעים במסע שהיו לי קשים מדי לשאת אז פשוט הסתגרתי וניסיתי להתעלם, ואז כשחזרנו היה לי קשה מאוד..צריך פשוט לחשוף את עצמך לגמרי, אין דרך אחרת יותר טובה לחוות את זה לדעתי. ואם מישהו משכבת דרור רוצה לצאת לפולין ולא בטוח אם לצאת מהבית ספר או מהשמו"ץ, אני לא אגיד לו לצאת מהשמו"ץ כי זה הכי טוב, אני אגיד לו לצאת לפולין מאיפה שהוא מרגיש הכי בטוח מבחינת חברים ותמיכה, כי מי שיצא מהשמו"ץ ולא תהיה לו תמיכה מספקת או חברים או סתם מקום להתפרק בו, זה לא שווה כלום.. כנ"ל ההפך! ליאור

 

[דיייייייייייי]

סבבה,מהנקודת מבט שלך את די צודקת..אבל

אבל אני לא הכי הרגשתי שהקבוצה הגדולה היא המשענת שלי,זו שסוחפת אותי.. אז נכון שזה עשה לקבוצות האם דברים מדהימים, אבל מה עם האנשים הבודדים והקבוצות הממש ממש קטנות?? אני חושבת שהתנועה צריכה להתחשב באנשים האלו, לחשוב טוב טוב עם מי הם יהיו. כי לי אישית צבט בלב כל פעם שהכפרסבאים אמרו דברים על הקבוצה[לא שזה רע ,זה נפלא ...אבל לפעמים זה גרם לי להרגיש אני נענשת על זה שאין לי בידיוק קבוצה] בכללי אני חושבת שצריך לתת לקבוצה בחירה-אם לצאת ביחד או לא ולא לכפות את זה...

 

[the mush]

אממ...

אני חושבת שלא משנה בגודל הקבוצה, כולם יכולים לעבור את החוויה המשותפת הזאת. זה ממש לא קשור למספר האנשים בקבוצה. גם אני לא הייתי קבוצה מי-יודע-מה גדולה, וזה לא מנע מאיתנו לעבור את המסע ביחד ולקחת אותו כחוויה קבוצתית. אם נותנים לקבוצה את הבחירה, לא לצאת ביחד, אז יקרה מצב כמו שקרה לך. שאדם בודד שהתחבר לחבורה של אנשים שהם כן החליטו לצאת כקבוצה, ירגיש את הצביטה בלב שאולי אין לו ברגע זה את הקבוצה שלו. הרי מה יותר התנועה שלנו, אם לא הקבוצה השומרית. הכי חשוב בעולם לעבור את החוויות האלה ביחד, כי בסופו של דבר- הקבוצה תמיד ביחד. ארג, אני הכי גרועה בעולם בלהסביר. במיוחד בכתב. אני פשוט לא מבינה מה היה לך רע בלצאת עם הקבוצה. אם את אומרת שלא הרגשת שקבוצה הגדולה היא המשענת שלך או מה סוחף אותך קשור לקבוצה השומרית שלך, ולא להחלטה שניצא כקבוצות קניות.

 

[TziMHoNoa]

העניין הוא

שחן ואני היינו היחידות שיצאו מהקבוצה שלנו (שמונה עוד מישהי אחת), ולא נשענו על ה"קבוצה הגדולה"- הכפרסבאים שהיו איתנו, כי- לא הכרנו אותם עד שהמסע נגמר. אני חושבת שמסע שלי לא היה נוראי, אבל הוא היה דפוק הרבה יותר ממה שהוא יכל להיות אם היו נותנים לנו יותר בחירה. אני חושבת שכל קבוצה היא עניין בפני עצמה, וחן ואני אולי באמת היינו צריכות לצאת ביחד (כמו שהיה), אבל אני לא בטוחה שבהרכב הזה- של קבוצה ענקית אליה אנחנו מצטרפות. היו הרבה דברים לא הוגנים בהרכבה של הקבוצות במסע הזה, ובעיני, היה חשוב ממש לתת לנו בחירה- עם מי לצאת או איך.

 

[דיייייייייייי]

בואי נגיד ש...

נראה לי שפשוט הצוות רצה לראות מה יקרה לעשר בנים מכפס,3 בנות מחולון ועוד שתיים משיכון+מיכל מרטון חחחחחחחח.. סתם נו, מענית אימפריוש,תמיד איתי בלב

 

[דיייייייייייי]

זה לא הקבוצה שלי,

זה הקבוצה שהיתה איתי.. ולא היה כזה נוראי,זה היה קשה..ואני חושבת שבגלל הקושי הזה פספסתי דברים בדרך, אז אני לא בטוחה שזה הכי טוב ככה..

 

[פורה]

אין לך מושג כמה את צודקת..

זה יהיה צעד כלכך נכון שהתנועה תתן לקבוצות להחליט לבד, כי אחרי הכל, כל קבוצה יודעת מה הכי טוב בשבילה.

 

[ליאת אינגה]

גשם?!?!?!?!?!

את לא יודעת איזה ברד מטורף היה אצלנו בהרי אפריים!!!! כמעט כל הגגות של המרפסות בקיבוץ מחוררות אם הייתי מצליחה להעלות תמונות הייתי מראה לכם... אבל זה היה ממש יפה....ושעה התלהבנו כמו ילדים בני6 כאילו זה איזה שלג או משהו...היה מצחיק

 

[חלי הססגונית]

ברד!!!

באלי גם. וכן, לנושא האמיתי של השרשור... ברור שיש כן תהליך שמנחילים, הרי לא סתם מוציאים קבוצות קיניות למסע , כי זה כבר חלק מהתהליך של הקבוצות המשך, ששם, אמורים לצאת בקבוצות קיניות. אני חושבת שההחלטה הייתה בגלל הטווח הרחוק, ושכן מצד אחד זה באמת עשה מאוד טוב לקבוצות גדולות, אבל גם מאוד לא טוב לקבוצות קטנות, שיש שמרגישים לא שייכים לשאר הקבוצה. אני לא חושבת שהיה צריך לעשות קבוצות "מיעוטים" ושכל מי שיש לו קבוצה קטנה יהיה בה, אבל גם לא צריך להשאיר את זה כמו שזה, כי אני הרגשתי פספוס במסע הזה, וכמה שאני מתה על הנבים שהיינו איתם, בכל זאת הרגשתי המון המון פספוס, ויצא לי להכיר אותם באמת רק בסוף המסע, כמו שנועה אמרה, וזה איבד את האפקט...