אבל
רמת חיים נמוכה - נכון. אבל על חשבון מי????? הם *לא עובדים*. לא חצי משרה, לא חלטורות - *לא עובדים*. זה אומר, שהכסף מגיע מאיפה ממקום אחר. שאלה יותר חשובה: האם העובדה שהם לא עובדים היא שיקול אצלם בכל הקשור להקמת משפחה? אני יודע, שבאופן אישי, לא הייתי בכלל חושב על ילדים אם לא היתה לי עבודה. אז איך זה מסתדר? נורא פשוט: המדינה צריכה לדאוג לאזרחיה. למה ללכת לביטוח לאומי, שכאפשר להיכנס לישיבה? הרי הערוצים הכלכליים של ישיבות לא מגיעים דרך מוסד הביטוח הלאומי, אלא דרך המפלגות הדתיות. אז ברור מאליו האיפה יגיע הכסף לגידול הילדים והמשפחה: מפלגות. ומאיפה מגיע הכסף למפלגות? נכון, מקופת המדינה, שאותה ממלאים המיסים של אנשים שעובדים. אני אמנם מציג את הצד האקונומי-פוליטי של הדת, אבל רק בגלל שאתה מציג אותה כמשהו מאוד מופשט, כהחלטה אישית קשה וכו´. ברור לי שאתה צודק, אבל זו לא כל התמונה. אם הדת היתה רק החלטה אישית קשה, אז היו חיים היום עוד מיליארד אנשים בעולם הזה. אנשים דתיים לא טפשים - להיפך. הם משתמשים, כמו כולנו, בחוקי המדינה, כדי לחיות - ואני ממש לא חושב שזה הוגן, שאנשים בישיבות מקבלים אליהם את כספי המיסים, בלי לתרום דבר. וכבר שמעתי את הטענה, שהישיבות מגינות עלינו כמו שהצבא מגן עלינו. אה כן, רק אם כולנו נחזור בתשובה קודם, וכל הגויים יבוערו מן הארץ המובטחת.