הממ..

[Haunted]

הממ..

האמת שזו פעם ראשונה שאני נכנס לפה. אולי כי באמת הגיע הזמן שאני אשפוך את הלב שלי איפשהו... אז קוראים לי מיכאל, ואני נקי כבר 10 חודשים ! סתם

אז הסיפור שלי הוא כזה... לפני חודשיים הכרתי מישהי, פה באחד הפורומים בתפוז. היא היתה באמת מקסימה והכל ביננו זרם יופי. התחלנו במסנג'ר, אח"כ עברנו לטלפון ובסופו של דבר גם נפגשנו. אני יודע שזה מוגזם, אבל אחרי השבוע הראשון שלנו ביחד אמרתי לעצמי "פאק, אני הולך להתחתן עם הבחורה הזאת !". באמת שהכל היה מושלם. עד ש... שכבנו. מאז היא פשוט הורידה מהילוך חמישי לראשון. אתם יודעים מה ? מחמישי לניוטרל. בעצם אתם יודעים מה ? מחמישי לרוורס ! תקנו אותי אם אני טועה, אבל זה לא אמור להיות קטע של בנים ?

ואני.. אני יש לי בעיה, אני עושה שמיניות באוויר בשביל בחורות שמוצאות חן בעיני, ובדר"כ נפגע בסופו של דבר. בכל החודשיים האלו שהיינו ביחד כ"כ סבלתי בגללה, הן מבחינה מנטלית, והן מבחינה כלכלית. (שלחתי לה ליומולדת זר ורדים ענקי הביתה, וקניתי לה דובים ומה שאתם לא רוצים, וליומולדת שלי קיבלתי SMS מזל טוב מסריח). ולמרות כל החרא הזה שאכלתי ממנה, פחדתי להעיף אותה קיבינימאט (שבדיעבד זה מה שהייתי צריך לעשות). פחדתי כי לא היה לי כוח להתחיל שוב פעם משהו חדש. עברתי בחיים שלי כל כך הרבה דייטים וכל כך הרבה משחקי כוח מעפנים שפשוט נהנתי מהעובדה "שיש לי מישהי". לפני שבוע בערך דיברנו בטלפון, והיא באה לי ביציאה "אני לא מצליחה להתאהב בך, ואני גם לא רואה את זה קורה". ואני בתמימותי "אה ?! אנחנו כולה פאקינג חודשיים ביחד !". לא חשוב... היו אחרי זה הרבה שיחות ארוכות של חפירות על הנושא הזה, ובאיזשהו שלב כבר התחיל להשבר לי, ונהיה לי פחות ופחות אכפת אם נפרד. היא שוב ושוב חזרה על אותו משפט... "מצד אחד אני רוצה לחתוך כי אני לא רואה את זה מגיע לאיזשהו מקום, מצד שני אני פוחדת לחתוך כי אני יודעת שאני בחיים לא אמצא יותר בנאדם כמוך". אויש... מה שתגידי... והנה, ביום רביעי האחרון זה קרה, היא התקשרה בבוקר ואמרה "טוב תקשיב, זה לא יכול להמשך ככה, צריכים לעשות משהו". והדבר שהכי היה בא לי להגיב זה "למה את אומרת "צריכים לעשות משהו" ? עדיף להחליף את זה ב"מתי נפרדים ?"" מצטער שלא אמרתי את זה... ברוב טיפשותי התחלתי לעקוץ אותה בדברים כגון "את תמצאי מישהו יותר טוב ממני" ו"אני מקווה שתשמרי על הבנאדם הבא יותר טוב" ואז היא אמרה "טוב.. נורא קשה לי לסיים את השיחה הזאת". נורא רציתי להגיד לה "תסלחי לי אם לי לא...", אבל שוב, לא אמרתי... לא הגבתי, ופשוט ניתקנו. ועכשיו, כשאני שוב בעולם הרווקים, אני לפעמים מוצא את עצמי חושב על כל הדברים המסריחים שהיא עשתה לי וחושב לעצמי "הבת זונה הזאת..." מצד שני, אני נזכר ברגעים הטובים שלנו, בסקס.. בהתרגשות של ההתחלה, ברצון שלי להתאמץ בשבילה, ומתגעגע לזה. בשבוע האחרון הצלחתי איכשהו לשכנע את עצמי שהיה וטוב שהיה, אבל אתמול בלילה היה לי חלום, והיא הופיעה בו, וזה שוב הכניס אותי לבלבלות. שלא תבינו אותי לא נכון, לחזור אליה זאת לא אופציה בשבילי, אבל המלצות\עצות\דרכי התמודדות\סתם תמיכה יתקבלו בברכה

 

[יעל ניסן]

ת'אמת

כשמאוהבים, לא רואים ולא שומעים המון דברים. אבל ההרגשה כל כך טובה שזה לא משנה וזה אפילו כיף להתאמץ עבור מושא האהבה. בכלל לא מתחשבנים על "כמה אני השקעתי וכמה הצד השני" כי המוח ב-overdrive. אז קודם כל תגיד לעצמך שאתה שמח שזה קרה לך ושחווית התאהבות. התאהבות זה לא אותו הדבר כמו אהבה רבת שנים שאין שום דבר דומה בה לאטרף של ההתחלה. ההתאהבות הזו היא איזה שהוא זרז להתחלה, אבל לא הבטחה לבאות. כמו שאין מצב שעוברים את כל החיים ככה -overdrive כלפי אדם מסויים ככה לפעמים קורה שבתהליך ההתאהבות אחד הבני הזוג שם לב שהשני יותר ב-overdrive ממנו. וזה קשה להיות שם. מצד אחד זה כיף שיש מישהו שכל כך מאוהב בך, קונה פרחים, דובים ושאר מתנות, מצד שני - אוף! היא לא מרגישה את ה-overdrive אצלה. והחלק עם הסקס - אין לי מושג כמה ניסיון יש לך, או כמה ניסיון יש לה, אבל חשוב שתדע שלנשים קל מאוד לזייף סקס טוב, והרבה בנות עושות את הטעות הזו בהתחלה שהן לא אומרות לבן הזוג שלהן מה מענג אותן ומה הוא צריך לעשות כדי שגם להן יהיה סקס טוב. או שהן מתביישות, או שהן חסות על בן הזוג וחושבות שאם הן יתחילו לתת לו 'הוראות הפעלה' זה יפגע בו, או שאפילו אין להן מושג מה מענג אותן... אלף ואחת סיבות. יכול מאוד להיות שלך היה כיף אבל לה לא... ואפילו לא ידעת. מה שיסביר את השינוי הדרמטי אחרי השלב הזה. היא נתנה צ'אנס לעצמה להתאהב אולי דרך סקס מדהים (עוד טעות, אבל ניחא) וכשזה לא קרה - אז לא. אתה משוחרר עכשיו לחפש את מי שזה יקרה לה באותו זמן שזה גם קורה לך... קח זמן להתאושש וצא לדרך!

 

[Haunted]

ממ

אני לא חושב שהסקס היה מה שגרם לה להוריד חיוך. אני לא אכנס פה לפרטים, אבל אני יכול לומר שהסקס היה טוב מאוד, לשנינו. אם יש משהו שהיא לא היתה - אז זה שטחית, והיא לא היתה חותכת עם מישהו רק בגלל סקס מעפן. סתם השתמשתי בפעם הראשונה ששכבנו בתור נקודת זמן שממנה היא התחילה להיות אדישה.

 

[יעל ניסן]

לדידי

בתור מי שקוראת את מה שכתבת - נקודות זמן הן לא 'סתם' ברצף של הנרטיב שלך. ובאמת שאני לא באה להגיד על זה שום דבר מעבר למה שכבר כתבתי.

 

[אנוכי ואני]

נשמע דווקא,

שאתה שלם עם עצמך. ז"א, ברור שהיא תחסר לך והכל. הרי מי לא היה רוצה שיהיה לצידו בן זוג אהוב? אבל מצד שני, אתה מבין שהיא היתה לא בסדר. שהיא לא השקיעה מספיק מצידה, לא היתה שם ב100% נראה לי שמכאן הכי חכם לחתוך קשר איתה, כי ככה זה מסתיים הכי טוב, ולהתחיל לחשוב קדימה..

 

[Haunted]

הקשר כבר נחתך...

נפרדנו. אבל עדיין, אני מרגיש כל כך פגוע ומנוצל. מצד אחד זה גורם לי להרים ידיים בקשר לזוגיות, מצד שני אני מרגיש שהחיים שלי חסרי טעם בלי אהבה... אני יודע שיש אנשים שיחלקו עלי ויגידו "לפעמים אתה צריך את הלבד שלך", אבל בתכלס, החיים הם לופ מייגע שלא נגמר, ובלי אהבה לדעתי החיים הם די ריקים. ידעתי מראש שאני הולך להפגע בקשר הזה. תמיד לפני שתכננתי לעשות את הדבר הבא שיגרום לה להעלות חיוך או יחמם לה את הלב אמרתי לעצמי "רגע, מיכאל.. עצור, אתה הולך להתאכזב אם תעשה את זה". אבל העניין הוא שכזה אני, זה פשוט עושה לי את זה להתאמץ בשביל בחורה ולהפגין רגשות. זה הקיק שלי אם תרצו לקרוא לזה ככה... לא כתבתי פה כדי שמישהו יעזור לי.. כי לדעתי העזרה היחידה שלי תהיה המישהי הבאה שתגרום לי לשכוח מהאחרונה. סתם רציתי לשפוך פה קצת את הלב..

 

[יעל ניסן]

שובפעם סתם?

מה יהיה איתך, מה? סתם נקודות בזמן, סתם באת לשפוך -- מה זה הסתם הזה לכל הרוחות? סתם אמרת? סתם כתבנו? סתם? לא נראה לי. אם היה סתם, לא היה כואב לך. אם היה סתם, לא היית מצטער. אם היה סתם, לא היית מרגיש שהחיים שלך חסרי טעם בלי 'זה' -- וזה שאתה אומר לנו "סתם" לא באמת עושה את זה סתם, זה רק מראה לנו שאתה ממעיט בערך של מה שאתה בעצמך מרגיש כדי שלא נתקרב יותר מדי או כדי שאתה לא תתקרב יותר מדי. הזהר מסתם ומעצי באובב.

 

[Haunted]

ג'יזס...

מה נתפסת על המילה ? זה באמת הדבר האחרון שאני צריך עכשיו. אם כואב לי ? ברור שכואב לי. מצטער ? הו לא.. אני שמח שזה נגמר. אולי אני ממעיט בערך של זה בתור דרך להתמודד עם מה שעבר עלי בקשר הזה.

 

[יעל ניסן]

נו - לפעמים

זה נראה כאילו היטפלות למילים, אבל כל עוד המילים הן אלה שמתעסקים איתן בכתיבה ככה זה יוצא. כשאתה כותב, אתה "שומע" את עצמך תוך כדי כתיבה ואני רק "רואה" את מה שקופץ לי לעין. לפעמים מה שקופץ לעין מהכתיבה זה לא משו חשוב שהתכוונת אליו - אבל זה מה קפץ. ואני חושבת שלהמעיט בערך של דברים כדי להתמודד זו טכניקה לא רעה בכלל כל עוד אתה בתור איזון דואג להעריך משהו אחר במקום... כי אם רק ממעיטים בלי לדאוג לצד של הפלוס, נשמעים נורא מרירים.