הממתק לשבת
מוגש באהבה מהרב של בית חב"ד בבנגקוק תאילנד
ממתק לשבת פרשת קדושים תשע"ד
מסופר על שני אחים שחיו יחדיו במשך הרבה שנים בחוות שכנות, כל החיים עיבדו יחד את השדות וידעו לעזור אחד לשני בעת הצורך. יום אחד הסתכסכו בגלל ויכוח טיפשי שהתחיל עם אי הבנה קטנה עד ש… המצב הפך לבלתי נסבל, חילוף מילים פוגעות ומרות ואחרי זה… שבועות של שקט.
בקר אחד מישהו דפק על דלת ביתו של האח הבכור. כשפתח עמד גבר עם ארגז ובו כלים של נגר. "אני צריך עבודה" אמר הזר. "אולי אתה זקוק לכמה תיקונים בחווה ואוכל לעזור לך?"
כן אמר בעל החווה, "יש לי עבודה עבורך. תסתכל מעבר לנחל, האם אתה רואה את החווה הלבנה? שם גר השכן שלי, האמת היא שהוא אחי הצעיר, עד לא מזמן היה בינינו שטח ירוק מדהים אבל הוא החליט להטות את אפיק הנחל על מנת שיחצה בינינו ממש כגבול, בטוח עשה את המעשה הזה כדי להרגיז אותי, אבל הוא לא מכיר אותי, אני אחזיר לו… אתה רואה את העצים שם על יד האסם? אני רוצה שתבנה לי גדר, 2 מטר גובה, לא רוצה לראות אותו יותר בחיים…"
הנגר שמע ואמר, "בסדר גמור, נראה לי שאני מבין את המצב…"
החוואי עזר לנגר להביא את הקרשים ולאסוף את הכלים ואז נסע העירה לסידורים.
עם רדת הערב, חזר לחווה ובדיוק הנגר סיים את עבודתו.
החוואי נעצר במקומו המום לגמרי ולא הצליח להוציא מילה מפיו במקום לא היה שום גדר אפילו לא בגובה 2 ס"מ… במקומו היה גשר - גשר מקסים ומיוחד שאיחד את שתי גדות הנחל…
ממש יצירה אומנותית ואיזה מעקה מיוחד…
ואז השכן, אחיו הצעיר של החוואי התקרב, חיבק בהתרגשות את אחיו המבוגר ולחש: "אתה באמת מיוחד … לבנות גשר אחרי כל מה שאמרתי ועשיתי…"
בעוד שני האחים מתחבקים אסף הנגר את כליו והתכוון ללכת,
"אנא ממך השאר עוד כמה ימים" ביקש החוואי – "יש לי עוד כמה דברים לתקן בחווה …"
"הייתי מאד רוצה להישאר אדוני אבל יש לי עוד הרבה גשרים לבנות…" ענה הנגר החכם.
פרשתנו פותחת בציווי "קדושים תהיו כי קדוש אני ה'" אנו מצפים שכהמשך לציווי זה תפתח התורה בסדרה של מצוות שיהוו מעין מדריך למתקדש, ובמדריך זה היו אמורים להיות מצוות כמו שמירת העיניים, היטהרות, תפילות, אולי אפילו מדיטציות מסויימות של התקדשות... במקום זה התורה אכן כותבת מדריך למתקדש אבל המדריך הזה כולל ציווים בסגנון "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו" לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו" וכמובן המצווה המוכרת לכולנו "ואהבת לרעך כמוך" התורה מלמדת אותנו שביהדות הקדושה לא שייכת רק לבית הכנסת ולסלון בבית בסעודת השבת, התורה מלמדת אותנו שמעבר למצוות שמרגישות רוחניות, הקדושה נמצאת גם בכל רגע ורגע בחיינו ובכל מעשה שאנו עושים, כשיהודי נפגע מחבר ובמקום לבנות חומה בונה גשר, כשיהודי מכבד את אביו ואת אמו גם שזה לא תמיד קל, יהודי שמתגבר ומצליח לא לעשן כל השבת ואפילו כשמעסיק מתאמץ לשלם לעובד שלו את שכרו ביום שמגיע לו, כל אלו דברים שמקדשים אותנו ומחברים אותנו לקב"ה כי כשהעולם מתוקן הוא משלים את תכליתו ומקרב אותנו לגאולה שכולנו כבר כל כך מחכים לה.
שבת שלום