המממ..

[ענבאך]

המממ..

אני לא יודעת אפילו מה לכתוב כאן. כבר הרבה זמן אני חושבת שיש לי OCD, אבל לא ברמה כזאת שזה מפריע לי לחיות. זה לא קיצוני כמו כל מיני דברים שאני קוראת עליהם, אבל זה בכל זאת מפריע. ואולי פשוט שוב אני עיוורת למצב שלי? ומה זה בכלל ייתן לי, לדעת שיש לי או אין לי. זה לא כאילו שאני אהיה מספיק אמיצה בשביל לעשות עם זה משהו. [אני יודעת, זאת הודעה נטולת תכלית לחלוטין, אבל רציתי להוציא את זה]

 

[אמא11]

היי ענבאך יקרה וברוכה הבאה לפורום../images/Emo140.gif

ההודעה בכלל אינה נטולת תכלית וטוב עשית שכתבת אותה. לכל אדם יש קצת תופעות של OCD וזה נחשב להפרעה כשמתמלאים כמה קריטריונים, למשל אם זה יותר משעה ביום, למשל אם זה מפריע לתפקוד/פוגע באיכות החיים, למשל אם זה גורם סבל. עצם זה שהנושא מטריד אותך ושכתבת כאן מראה שמה שיש לך כן מפריע. אז בינתיים בלאו הכי לא תפני ליעוץ ולא לטיפול, אבל יש כמה דברים שאת יכולה לעשות לבד כדי לשנות. האחד, לקרוא ב"קישורים" שלמעלה (תיכנסי ללינק) בעצות של חברי הפורום. גם אם תאמצי משהו קטן מהעצות - כבר עשית משהו. השני, לקרוא קצת במאמרים של הפורום - לרפרף ולהתמקד רק במה שרלבנטי לך ושמתוכו את יכולה אולי להפיק תובנות. בהמלצות על ספרים יש כמה ספרים כמו "די לאובססיה" ואחרים שאפשר להעזר בהם ב"טיפול עצמי". שמעתי דברים טובים על הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות" (אולי איני מדייקת בשם, תראי בהמלצות). אם את מאזור המרכז, את מוזמנת להגיע למפגש מחר (יש כל שבועיים). אם את מאזור ירושלים יש גם שם מפגשים. מפגש כזה יכול לעזור. את מוזמנת מכל הלב לשתף אותנו קצת יותר. רק טוב