המממ מה דעתכם?

almi1

New member
המממ מה דעתכם?

לפתע הבנתי שפשוט אין לי חברות. או יותר נכון, אין לי חברות שאני באמת נהנית בחברתן ורוצה להתראות איתן. או לדוגמא בסופ"ש הזה, לא התקשר אליי אף אחד. אוקיי, החבר שלי התקשר וגם בילינו זמן ביחד. אבל אני מדברת על חברות וחברים מלבד בן הזוג. תמיד היתה לי הרגשה שיש לי כמה חברות טובות אבל ככל שהזמן עבר הבנתי שאני לא מרגישה טוב כשאני איתן והן מקרינות "אנרגיה שלילית" שמשפיעה עליי לרעה. יש 2 בנות בעבודה שלי שאני נורא נהנית בחברתן אבל מחוץ לשעות העבודה אנחנו לא מתראות, גם בגלל שהן גרות רחוק ממני. אז רציתי לשאול- איך ככה פתאום מתחילים למצוא חברים חדשים וקשרים חדשים? אני עובדת רוב שעות היום ובערב או שאני בבית נחה או שאני עם החבר. אני רוצה למלא את חיי בדברים נוספים אך לפעמים אני שואלת את עצמי אולי זה טוב לבלות זמן לבדי ולא לפחד מזה? אולי זה טוב ללמוד להנות מלהיות רק עם עצמי ולא לשאוף כל הזמן לצאת ולהתראות עם חברות. מה אתם חושבים? כי אני לא הולכת לחוגים או דברים כאלה. אז מלבד בעבודה- איפה אפשר לפגוש אנשים חדשים להתידד איתם בלי שזה יהיה מאולץ מידי? תודה לכם, כל עצה תתקבל בברכה
 

maybesure

New member
דעתי האישית בלבד:

אם את לא הולכת לחוגים ודברים כאלה.. אז למה את מצפה? חברות לא יבואו אליך. את צריכה לבוא אל האנשים. אגב, מבחינתי אין הבדל בין "חברים" ל"חברות" ואכן אני רוכשת לי כאלו בעיקר בתחומי לימוד שאני משתדלת להיות מעורה בהם כל הזמן. "אולי זה טוב להנות מלהיות רק עם עצמך"? לאאאאאאאאאא!! זה בטוח טוב, לא אולי. וגם לשאוף קצת להיות עם חברות זה חובה, וגם עם החבר - חובה. אבל ללמוד לאזן בין כולם. במיוחד כל עוד אין גם ילדים שאז בכלל אין זמן לאפאחד חוץ מאליהם
ממליצה בחום להתחיל ללמוד משהו, לפנאי, לכייף, להשכלה.. העיקר באמת למלא את החיים בעוד משהו ששובר שגרה. ובין לבין בטח תמצאי לך חברות עם אנרגיות חיוביות.
 

הנiדד

New member
הי...רגע...

בנושא שהעלת על חברות שלל מהעבודה... ולמה למשל לא תציעי להם לצאת ערב אחד לשתות קפה בצוותא? אולי דרך זה שתצאו...אז הקשר שלכם לא יתצמצם לשעות העבודה.... או אם באמת את מרגישה איתם טוב בעבודה... ניסית פעם אחת להגיד להם את זה? (שאת נהנת לעבוד איתם?)זה נשמע לך משהו לא מציאותי? אולי סתם ככה תשלחי לה הודעה שבוע/לילה טוב וכאלה.... תנסי ליצור קשר שהוא לא קשור לעבודה ומחוץ למסגרת של העבודה... אבל עם כל הדברים האלה לא תגיעי כל כך בקלות למצא חברה טובה ואמיתית את בטח יודעת שזה לא עניין של חודש.... המון הצלחה ושמחה בחיים...
 

almi1

New member
תודה. הגעתי למסקנה

שמעולם לא היתה לי חברה שהייתי קוראת לה טובה וקרובה באמת.
 

D o r o t h y

New member
יש כמה אפשרויות

ראשית את יכולה להעשיר את הקשר עם הבנות מהעבודה. את יכולה להציע להן (ביחד או לחוד) ללכת לשתות קפה או לראות סרט יחד וכך להעמיק את הקשר. בעניין להכיר אנשים חדשים, את צריכה לטפח את תחומי העניין שלך, ללכת לחוגים, להשתתף בפורומים למשל, ללמוד משהו, בקיצור, כל דבר שכולל אנשים נוספים. ויחד עם כל זה, אפשר גם להנות לבלות זמן עם עצמך, אבל הכל בפרופורציה.
 

almi1

New member
כמובן שאנחנו מודעות

לכך שאנחנו מאוד נהנות ביחד. אנחנו מידי פעם גם מתכתבות בסמס מחוץ לעבודה. העניין הוא ששעות העבודה שלנו הן מ 8:00 עד 19:00 וכך בסוף היום חוזרים הביתה ולא ממש רוצים תמיד להמשיך להסתובב בעיר. אני גרה בת"א והן גרות בנס ציונה ובנתניה..
 

D o r o t h y

New member
אז אפשר מדי פעם לקבוע שישי בבוקר

לבראנץ' וקצת קניות.. קצת זמן לשיחה נעימה בלי לחץ.
 

מוּסקט

New member
בואי נראה...

מהעבודה אין לי ממש חברות. יש לי ידידות שמדי פעם אנחנו נפגשות מעבר לשעות העבודה אבל זה בשביל הכיף. הבעייה עם חברים מהעבודה (בעיני) היא שגם בשעות הכיף מדברים על עבודה. יש לי חברות מהפורומים - שבשביל להכיר אותן הטרחתי את עצמי להגיע למפגשי פורום ואחר כך טרחנו לבד על מפגשים יזומים בלי קשר לפורום... והחברה הכי טובה שלי היא בעצם שכנה... שעכשיו גם אם מישהו מאיתנו יעבור נישאר חברות. חברוּיוֹת צריך לטפח להשקיע ולהתאמץ עבורן. אם לא תעשי זאת, לא יהיו לך
 

almi1

New member
חבל שהסקת

שלא טיפחתי והתאמצתי עבור הקשרים שהיו עם חברות שלי. כי ההיפך הוא הנכון. ופשוט פגעו בי שוב ושוב עד שהבנתי שהן לא חברות אמיתיות.
 
השאלה היא

פגעו בך איך? מה עשית שהבאת את עצמך למצב שאת פגיעה? אלו השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך... ומנסיוני היחסית צעיר הגעתי למסקנה שאני נפגעתי מחברויות שונות בגלל ציפיות שהיו לי מאנשים...והם מצידם לא עמדו בצפיות או אכזבו אותי נסי להיכנס למערכת יחסים אם אנשים מבלי לצפות לכלום ותראי שתופתעי לטובה כמו שהפסימים תמיד אומרים...אם תצפה להכי גרוע או שתגלה שצדקת או שתופתע לטובה.
 

almi1

New member
זה בדיוק העניין

ששאלתי את עצמי בעבר מהן הציפיות שלי מהן ואולי הציפיות גבוהות מידי, או כמו שאומרים- לא לצפות שאחרים ינהגו לפי אמות המידה שלי. אבל הדברים שמהם נפגעתי הם דברים בסיסיים שאין לי ספק שכל אחד היה רוצה בחבר/ה. למשל- חברה שלי ואני סיכמנו לנסוע ביחד לפראג בתאריך מסוים למשך שבוע. דחיתי איזו השתלמות שהיתה לי בשביל זה. יומיים לפני כשאני התקשרתי אליה, היא הודיעה לי שיש לה בעיה כי היא נזכרה שהדרכון שלה לא בתוקף. אז אמרתי לה שתודיע לי מה קורה. עד עכשיו- היא לא התקשרה, היינו אמורות לטוס שלשום. לא יכלה אפילו להתקשר להודיע. ויש לה הסטוריה של הברזות בעבר אבל באמת האמנתי שהפעם זה היה שונה. או למשל- חברה שלי שעברה לגור ליד הכנרת עקב לימודים, התקשרה יום אחד ואמרה שבעוד יומיים היא מגיעה לת"א והיא רוצה שנפגש לצהריים. אמרתי אוקיי, וציפיתי לה באותו יום. היא לא התקשרה ולא הופיעה. יום למחרת שלחתי לה סמס לשאול מה קרה. והיא אמרה שהיא שכחה מזה וכבר חזרה לצפון. בקיצור- אלו דברים שהיו מעצבנים כל אחד, אם אני לא טועה.
 

מוּסקט

New member
טוב תראי

מדובר במישהי עם הסטוריה של הברזות. זה שאת ציפית שהפעם זה יהיה שונה, זו הבעייה שלך. לא היית מציאותית בקשר אליה. ואם את רוצה לנסוע לפראג, תכנני עם אנשים שאין להם הסטוריה של הברזות או אפילו סעי לבד! למה להפסיד את פראג היפה בגלל מבריזנים?
 

האגס 1

New member
את יכולה לתת דוגמאות?

אולי זה יעזור לנו להבין את העניין יותר טוב
 

האגס 1

New member
אומנם לא חייב להיות ככה אבל נורמלי

אני מבין שאת אחרי צבא - מהגיל הזה וככל שמתבגרים זה הופך להיות קשה יותר ויותר למצוא חברים. אנחנו הופכים להיות "מנוסים" יותר בחיים, אחרי שכבר נכווינו עם קשרים כאלה ואחרים, אחרי שאנחנו מבינים יותר ויותר מה טוב בשבילינו ומה לא טוב בשבילינו. אנחנו עושים סלקציות באנשים שאנחנו מכניסים לחיים שלנו. אנחנו כבר לא מתלהבים מכל דבר - וזה מיתרגם למספר החברים שלנו. אלא מה? פתאום גם אין לנו מסגרות להכיר בהן: אנחנו ככבר לא בביה"ס או בצבא, שבהם אנחנו נמצאים עם קבוצת בני גילינו כל הזמן. לפעמים אין ממש איפה להכיר. חוץ מאשר במקומות עבודה, מכירים אנשים במקומות בילוי, לימודים, ולפעמים גם במקומות מקריים לכאורה - כמו פורומים באינטרנט. נשמע כמו בדיחה - אבל תתפלאי איך אנשים כאן התחברו והפכו לחבורה שמקיימת חיים חברתיים כבר כמה שנים.
 

zehavitu

New member
תגובתי בעניין

כמו אני למשל למדתי יפה מאוד על בשרי מה זה חברים ועד כמה שאפשר לתת מעצמך ואז כשאני צריכה משהו הם מחזירים בוקס בפרצוף מתלווה ביריקה והכל חוזר בחזרה לעומת הנתינה. אני למדתי למשל שחברים אין. למדתי ש"טוב כלב חבר מאשר חבר שהוא כלב" משפט שמלווה אותי הרבה ומידיי פעם מוכיח את עצמו כל פעם ופעם. חברים לעבודה הם בגדר "חברים לעבודה" אלמלא לא הייתי בעבודה הזו לא הייתי מכירה אותם בכלל!!! מחוץ לשעות העבודה אני לא צריכה לראות אותם גם. ואם הם חברים לעבודה הכל בגדר עבודה והם יכולים להיות החברים הכי הכי טובים שיכולים להיות אבל בעבודה. באשר לבחיים בכלל אני חושבת למשל שעדיף שיהיו חברים בקשר אנטרסנטי; קשר כפי שהוא נשמע כשאני צריכה אותו או כשהוא צריך אותי: לא רצוף, לא תמיד, לא חונק ולא כל הזמן ב- להיות, להתראות, לדבר ולהפגש ביחד. ככה אני לא נפגעת לא נכוות לא עצובה ולא ולא ולא. ובכללי פעם אמרו לי משפט "חברה לחברה שטן"
 
למעלה