המלצות לספרים

[BlackTitanium]

המלצות לספרים

כבר הרבה זמן שאני מעוניין להתחבר לתרבות היפנית דרך ספרים
לכן נראה לי רעיון טוב, שיועיל גם לי ואני מקווה שגם לשאר חברי הפורום להמליץ כל אחד על ספרים שקשורים ליפן שהוא קרא.
זה יכול להיות סופר יפני, ספר על ההיסטוריה של יפן, על יפן המודרנית, סיפורי מיתולוגיה, או כל דבר אחר שמתקשר ליפן.

תודה רבה מראש!

 

[פרציפלוחית]

רעיון מצוין!

אי אפשר בלי להמליץ על "יפן המסורתית" ו"יפן המודרנית" של בן-עמי שילוני (אמנם לא קראתי את "יפן המסורתית" אבל "יפן המודרנית" היה כל כך מעולה שאני לא מהססת להמליץ על שניהם), אפילו שאני משערת שרבים פה בפורום כבר קראו אותם או לפחות שמעו עליהם.
כאן אפשר למצוא רשימה של המון ספרים יפניים שתורגמו לעברית.
יש גם בסדרת המיתולגיות של מפה ספר על המיתולוגיה היפנית מאת יעקב רז.

 

[sarne]

ההמלצה הראשונה שלי היא תמיד אותה אחת:

יסונרי קוובטה. בין השאר הוא היפני הראשון שזכה בפרס נובל לספרות, אז אני לא היחיד שחושב שהוא סופר מעולה.

מעיון ברשימה שהכותבת מעליי פרסמה, יש כמה ספרים שלו בתרגום לעברית... אז אם תמצא אחד מהם, לך על זה. (ואם לא תמצא בעברית, די קל למצוא אותם בתרגום לאנגלית)

הרשימה הזו גם הזכירה לי איך, כשהייתי בתיכון, "המלח שחטא לים" ו-"קוקורו" הם בדיוק הספרים שאני התחלתי מהם - והם בטוח עבדו בשבילי כשאני רציתי להתחיל להתעניין בספרות היפנית.

 

[שוקולד סגול]

אני יכולה להמליץ על סופרים

יפניים שאני אוהבת לקרוא, אבל כמובן עניין של טעם וכ"ו -
אני מאוד אוהבת את הארוקי מוראקמי. יש לו הרבה ספרים מתורגמים לעברית. את יער נורווגי שלו דווקא לא אהבתי אבל מאוד אהבתי את קפקא על החוף את 1Q84. למשל.

עוד אהבתי את ספינות טרופות ואת על תנאי של אקירה יושימורה, שניהם לדעתי מצוינים.

יש את הסופר ג'ונאיצ'ירו טניזקי שכתבת את בשבח הצללים ואת המפתח, שניהם טובים לדעתי. כיוון שהוא כתבת לפני כמה עשרות שנים אולי זה פחות רלוונטי ליפן של היום.

ועוד אחד שאהבתי הוא רקמת סתיו של טרו מימוטו

 

[Simbbam]

אי אפשר לדבר על ספרים על יפן

מבלי להזכיר את "שוגון" של ג'יימס קלאוול.
ספר קלאסי ומרתק. ממליץ בחום לכולם

 

[אקברג]

מלבד הספרים והסופרים שהומלצו

ושאני מצטרף בחום ללהמלצות, אני מציע גם את סמוראי בוגי של פיטר טאסקר. ספר חביב שמציע מבט יחודי של עיתונאי שחי שנים ארוכות ביפן.

 

[tweedle dee]

בתור הרוקיסט

מושבע, אני תומך כמובן בכל ההמלצות הקודמות, אבל מרגיש צורך להדגיש עוד יותר את הארוקי מורקמי (עם כי אני חייב לסייג ולומר שהוא יחסית מאוד גלובלי ברוב היצירות שלו, פחות ספציפי ליפן).

בקשר לסופרים שהוזכרו, אבל ספרים שלא הוזכרו, אני אוסיף את "אחי היאקוזה" ואת "שיחות מטורפות מעשי זן" של יעקב רז, ואת "יפן חוויה אישית" של שילוני סנסיי.

לגבי סופרים יפנים, אני נהניתי מ"יש המעדיפים סרפדים" אבל זה מסוג הספרים שלא כולם יכולים להתחבר אליהם. ומ-"התפורורות."

ויש את זכרונותיה של גיישה, של ארתור גולדן - שהוא קצת בעייתי, אבל בלי ספק מרתק ומהנה.

 

[herouth]

הספר של שילוני: "יפן במבט אישי"

לא לבלבל עם השיקוץ "חוויה יפנית" של שפרה הורן.

 

[tweedle dee]

(^_^#) אופס, צודקת

בדיוק כשכתבתי את זה חשבתי אם כדאי לי להזהיר מפני חוויה יפנית והדברים התבלבלו לי.

לגבי שפרה הורן, אני חושב שהיא בסך הכל סופרת מוכשרת והספר שלה הוא די כיפי לקריאה כל זמן שקוראים אותו בתור קריאה קלילה, אבל צריך לקחת בחשבון שהיא מקצינה תופעות שוליות, מגזימה בתיאורים, מתמקדת בדברים מאוד מסוימים על חשבון אחרים, ומזדעזת מלא מעט דברים שנחשבו מוזרים בישראל של שנות השמונים, אבל היום כבר הפכו לברורים מאליהם.

במילים אחרות, זה ממש לא מבוא ליפן.