המלצה

[ערפה]

המלצה../images/Emo91.gif

הוספתי לאתר של אסיף במדור "אני והסבתא", מאמר מפרי עטו של לוי יצחק הירושלמי "סבתא בג'ינס" ממליצה לקרוא. חג שמח לכולכם.

 

[49צהוב]

ערפה- איזה יופי של אתר- לא הכרתי

 

[alona 9]

../images/Emo141.gifנחמד.. תודה

 

[m i t a l y]

לא מצליחה לראות... ../images/Emo10.gif

 

[מירי מירי]

../images/Emo140.gif

מנסיוני.... ורק מנסיוני... אני לא מנדבת מידע בנושאים שאין לי חשק שאמי תתערב. ככל שיודעת פחות, יש פחות שאלות !!!! וגם כך יש מספיק ....לפעמים נדמה לי שהיתה יכולה לעבוד בשב"כ , גם בגילה המתקדם !

 

[p a l o m a]

מירי, מירי, התופעה כל כך מוכרת!../images/Emo4.gif

גם אני נדהמת מסגנון השואלת שאני נשאלת.. ונדלקת תוך שניה. אבל כנראה שהם כבר לא ישתנו. אימי גם לא מבינה למה אני מתרגזת כשהיא שואלת אותי וגם אחרים, שאלות שהן לא ענינה ולא לענין. נזהרת לא להתנהג כמוה! ומקווה שלא אשכח להזהר בשנים הבאות...

 

[ה ר מ י נ ה]

כנראה שאין חדש תחת השמש ../images/Emo42.gif

וככל שנרצה להיות שונים ומקוריים, אנחנו מוצאים עצמנו מתנהגים כמו כולם.

 

[מירי מירי]

בשביל זה יש חברות .....

הבטחנו אחת לשניה, ש א ם אנחנו נתנהג כמו האמהות שלנו .... מיד נזכיר אחת לשניה איך לא אהבנו שיתנהגו אלינו .... יעזור ?!? מקוה .... למרות שבעלי אומר שאני גם מתחקרת לפעמים את הבן שלנו .... מה, לא צריך לדעת היכן בילה בערב ?!?

הענין שלפעמים אני מרגישה (אולי רק התחושה שלי ....אבל מספיק מכירה אותה לדעת שכנראה זה כך ! ) שאם במקרה סיפרתי לה שיצאתי/בליתי עם חברות, המחשבות שלה ... "את הזמן הזה יכולת לבלות ולהקדיש לי ...." שולחת לך המון כוחות וסבלנות להבליג .... מירי

 

[ה ר מ י נ ה]

כשאני מדברת עם אמי אני מסננת

אינפורמציה. לא תמיד מספרת שאני נפגשת עם הילדים או הנכדים, כי אני יודעת שהיא מקנאה (די בצדק). היא גרה לבד ורחוק ואנחנו גרים זה ליד זה.המדיניות שלי היא: מה שהיא לא יודעת לא יזיק לה (כמובן שלא מדובר בעניני חיים ומוות).

 

[m i t a l y]

הלוואי ויכולתי לסנן...

אני רגילה לספר לאמי הכל... ממש ממש הכל, כולל הפרטים הקטנים והאינטימיים (אתם מבינים עד כמה היא מתערבת???). אף פעם לא היתה לי בעיה לספר לה, אבל אני מרגישה שהיא מגזימה ואני מבינה בעצם שהמצב שהגענו אליו הוא גם בגלל שבעצם, אפשרתי לה הרבה שנים לדחוף את האף... כמו שנכתב לי, הזמן יעבור והכל יסתדר.

 

[ה ר מ י נ ה]

זה תלוי רק בך,../images/Emo26.gif

ובסופו של דבר, כשתגורו רחוק זו מזו יהיה יותר קל לא לספר את פרטי הפרטים.

 

[שחרזדה האחת]

מיטלי= אף פעם לא מאוחר לסנן

הבת שלי אומרת לי על מה היא לא רוצה לדבר, או לספר ואני מכבדת את זה. את צריכה להציב את הגבול. והעיקר בלי מטענים שנשארים בפנים, מתנפחים ומאבדים פרופורציה.

 

[alona 9]

הקנאה הזאת

זה כל כך מוזר, אני יודעת שהיא כל הזמן מפרגנת לי , אני יודעת שהיא מאד אוהבת ודואגת ,ולמרות הכל גם אני נזהרת מלספר לה על בילוי,פגישה או משהו כייפי שעבר עלי, מוזר עוד יותר שכשהיא מבלה עם חברותיה או נוסעת לטיולים מעולם אינה מספרת בהתלהבות על דברים שאמורים לעשות לה טוב,תמיד זה נגמר ב-"היה,וטוב שעבר"..חלילה לה מלאמר.. "היה לי כייף נהניתי ממש" יכול להיות שבגלל זה אני נמנעת מלספר לה,אצלה ההתלהבות פגה מזמן,אז למה שאני אספר לה? למה שאני אתלהב ממשהו? לפעמים נדמה לי שזה סתם יכול להרגיז אותה. כמו כן מזמן הפסקתי לספר לה על הקורה איתי בחיי היום יום,השאלות שמגיעות אחר כך יכולות לשגע. בטוחה שהתופעה הזאת מוכרת נכון?

 

[ה ר מ י נ ה]

מאוד מוכר../images/Emo6.gif

כנראה שזה אחד מסממני הזקנה, וגם הפולניות, (למרות שאמי אינה פולניה), לא להודות אף פעם שהיה מושלם. אולי זאת גם תכונה קצת יהודית (לשבור כוס בחתונה). כשאמי יוצאת לבלות תמיד היתה איזו שהיא בעיה: הלכו יותר מידי והיה קשה, החברה לא הגיעה בזמן, הקפה היה קר, האוטובוס נתקע בפקק ועוד ועוד. למזלי אני קצת חרשת (לא באמת), לא מתרגשת בדרך כלל לא מגיבה ונותנת לנושא לעבור הלאה.

 

[alona 9]

והחברה ה"מעצבנת" שלה ../images/Emo6.gif

שכל הזמן מדברת איתה על המחלות,ו"מה היא חושבת שרק היא חולה?" ואז ממשיכה לאוזני בלבד..."הרגליים לא מתפקדות" לחץ הדם שלי...אתמול,היתה לי שפעת..השכן עשה לי כאבי ראש,העיניים כבר לא מתפקדות כמו שצריך...הסטיק גורם לי בחילות,שומן בדם,חכי אני כבר אגיד לך כמה..איפה שמתי את הפתק?את רואה? נוסף לכל אני כבר מתחילה להתבלבל, פעם הייתי בריאה, פעם הייתי יפה,היום, זה לא מה שהיה פעם" וממשיכה....."ואת מה שלומך??" "אני בסדר" (עונה לה) "בטח בסדר,את עוד צעירה! את יודעת כמה כדורים אני לוקחת ביום?,אתמול הייתי אצל הרופא והוא אמר לי..........." ועכשיו אני שואלת.."האם זה בסדר שהחברה של אמא שלי מספרת לה על בעיות הבריאות שלה?"

מה אגיד לך? שבזאת יסתכמו ה"צרות".

 

[שחרזדה האחת]

קנאת אימהות - תגובה

אני לא חושבת שאימהות, בכל אופן רובן, מקנאות, הן פשוט כבר , או שאף פעם , לא ידעו להראות התלהבות, אתן לא חייבות להיות כמוהן, המשיכי להיות את , ספרי לה, שתפי אותה, גם אם זה חד צצדי. אני תמיד שואת את הילדים איך היה ואיפוא הייתם? והם משתפים. על אף שהרבה פעמים הייתי רוצה שיציעו לי לבוא איתם, אני יודעת שלא תמיד אפשרי. לפעמים אני מבקשת ללכת איתם לאנ שהוא, . בקיצור- מילת המפתח היא הכנות.

 

[שחרזדה האחת]

שאלות מאימהות

אני גם אמא, ואני מוצאת עצמי שואלת שאלות לא לענין, ואז הבת שלי מחיכת ופשוט לא עונה. ובזה זה נגמר. אפשר פשוט להגיד זה אישי לא עונה על זה. יותר פשוט מלהתרגז. אנחנו האימהות שוחכות כמה מהר אתן גדלות ושאלם כבר אמהות ואולי סבתות, אבל, אנחנו עדיין אימהות שלכן ואת זה אנחנו זוכרות. אז אנא, בלי כעסים זה לא מוביל לכלום. היו גלויות ושימו בעדינות גבולות. אמא נשארת אמא ולא משנה בני כמה ילדיה. אני עליין אומרת לילדי שהם כבר בני ארבעים פלוס - כשתגיעו תתקשרו, ועוד כהנה, אז מה?

 

[שחרזדה האחת]

בנות לאימהות

אני קוראת פה הרבה תלונות וטרוניות על אימהות, ושואלת את עצמי, למה? האם אתן הבנות תמיד בסדר? אולי אתן מקבלות את האימהות כברור מאיליו, מה אתן עושות לשיפור המצב ושיפור היחסים? אתן שוכחות שגם אנחנו נשים וגם אנחנו בנות אדם ויש לנו צרכים ורצונות עוד לפני שהינו אימהות וסבתות, האם חשבתם על זה?

 

[ה ר מ י נ ה]

דוקא לאחרונה לא ראיתי ../images/Emo2.gif

הרבה טרוניות על אמהות, להיפך, חלק מהכותבות דוקא תארו את עצמן כאמהות ביחסים עם בנותיהן. הבעיה הראשונה עם הטענה שלך היא עם המלה "בסדר". מי קובע מה זה "בסדר?" אותו אדם הכותב בפורום. האמהות (של חלק מאיתנו) לא כותבות בפורום. יש להניח שאם היו כותבות, היה להן על מה להתלונן. אם לדבר על עצמי הרי שאני לא רואה את עצמי כאדם מושלם. אבל, אני רואה באופן מפוקח את מערכת היחסים שלי עם אמי, ומה לעשות, למרות שאמי מאוד אוהבת אותי אני לא קשורה אליה. אנחנו גרות רחוק זו מזו, היו לי הרבה ארועים קשים בחיי הבוגרים שבהם אמי לא לקחה חלק (מסיבות שונות).בנוסף, אנחנו גרות רחוק זו מזו כבר כ - 40 שנה. לעומת זאת אני כל הזמן בודקת את עצמי ביחסים עם ילדי. אי אפשר להגיד שהיחסים מושלמים אבל יש בהם כמה יתרונות. האחד, אנחנו גרים קרוב זה לזה ואני מעורבת הרבה יותר במה שקורה להם ולילדים שלהם (במיוחד בעזרה). בנוסף, הם שייכים לדור אחר. הם אומרים אם משהו מפריע להם, או אם נדמה להם שאני פולשת לטריטוריה שלהם, ואני מקבלת את זה. אמי לא מקבלת הערות כאלה, היא מיד נעלבת ובסופו של דבר מתעלמת.

 

[alona 9]

שחרזדה,לא תמיד זה שחור ולבן

מצטערת שקראת את הודעתי כל כך ברצינות,אני בכל אופן כתבתי את האמת עם המון אהבה אליה וקמצוץ של הומור , את שואלת, "האם אתן הבנות תמיד בסדר?" ממש לא! אמי אומרת שאני הכי בסדר שבעולם, אני טוענת שכמה שאשתדל להיות בסדר לעולם לא אוכל להשיב ולגמול לה, הלוואי ויכולתי להיות אם טובה כמוה, הלוואי ואכעיס את ילדי כמו שהיא הצליחה להכעיס אותי, הלוואי ואזכה לטפל ולהשקיע בנכדי כמו אמי, הלוואי ואעזור להם לאורך כל הדרך..שוב..כמוה. את שואלת שחרזדה, מה אתן עושות לשיפור המצב? היא חושבת שאני עושה מעל ומעבר, אני חושבת,שאף פעם זה לא מספיק,תמיד נדמה לי כי מגיע לה יותר. ובבוא היום כשאגיע לגילה, כשאקטר ואתלונן על תרופות וכדורים, אהיה מאושרת לדעת שהם מתיחסים לזה באותה הצורה שאני מתייחסת לכך. את המילה.."משגעת אותי" כתבתי באהבה רבה..האמיני לי