המלצה-ספר !

[barlevy]

המלצה-ספר !

"חויה יפנית" - שפרה הורן קצת מוזר לי שלא מצאתי בארכיון מישהו שדיבר על הספר הזה.. לא נראה לי הגיוני שרק אני גיליתי את הספר הזה. האיזכור היחיד שמצאתי לו בפורום היה שולי ולא מחמיא - לא ברור לי למה , אני קורא ונהנה מכל רגע ! "חויה יפנית" - מומלץ מומלץ !

 

[nyuu]

המממ

מוכר לי השם, אבל בטוח לא קראתי את זה... על מה הספר? על התרבות?

 

[barlevy]

הספר הוא

על חייה של ישראלית שהייתה ביפן 5 שנים וההשקפה שלה על כל המנהגים המוזרים

 

[דנה השניה]

../images/Emo31.gif../images/Emo31.gif../images/Emo31.gif

מצטערת, אבל לדעתי זה אחד הספרים הכי גרועים על יפן. מציג את יפן כאיזושהי מדינה שבה הכל אקזוטי, מוזר ואפילו לא-נורמלי, ואפשר רק לפחד ממנה או לצחוק עליה. למעשה זה ספר למי שמעונין לקרא על חוויותיה של שפרה הורן ביפן, ואפשר ללמוד ממנו הרבה על הכותבת ועל היחס שלה ליפן וליפנים, ולא כל כך הרבה על יפן עצמה. שיפרה הורן כותבת מתוך עמדה של "אני הייתי שם, אני מחזיקה ברשותי ידע שאין לאף אחד אחר, רק אני יכולה לתת לכם אותו ולא אף אחד אחר, כדאי לכם להקשיב רק לי". כל הספר שלה בנוי באופן שמחזק את המעמד שלה כמתווכת, כמוסרת ידע, מפני שהוא מציג את יפן ואת התרבות שלה כמשהו בלתי מושג ובלתי מובן, וכמובן בלתי נגיש ללא עזרת התיווך שהיא מציעה. וזה הרי לא נכון! בקיצור - לא מומלץ. אני לא אומרת לא לקרא את הספר, אני פשוט מציעה להתייחס אליו בערבון מוגבל. זה לא מקור המידע היחידי על יפן, והוא בוודאי לא מקור מידע אובייקטיבי ומוצלח.

 

[oracle]

מסכימה לגמרי... ../images/Emo45.gif

 

[renegader]

יש בלוג של בחור אפריקאי אמריקאי

שעבר ליפן ללמד אנגלית והוא מספר על החיים שלו שם ועל הבתיי ספר שהוא מלמד בהם הבלוג הכי מצחיק שקראתי איי פעם הוא מתאר מה באמת הולך שם ביפן ממולץ בחום אגב זה לא בלוג לילדים מתחת ל18 לטעמי יש הרבה תוכן אממ איך להגדיר את זה .."גראפי"http://www.outpostnine.com/editorials/

 

[דנה השניה]

../images/Emo91.gif משעשע ביותר!

 

[5 0 6]

אמ"גO_O

שמישהו יגיד לי שזה לא נכון. ככה ילדים ביפן מתנהגים? איפה הנימוס והכבוד היפני? רק סטיגמה? בעעע נהרס לי כל הדימוי החיובי על יפן

 

[Yosh Yosh]

../images/Emo45.gif

בלוג נפלא, אני חולה עליו XD

 

[Manty]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

ספר מאד קריא, אך שיפוטי (היפנים לא יודעים להכין אורז כמו שצריך - גרגר, גרגר

), מבהיל ומטעה. החיים שלי פה הוכיחו לי עד כמה הגברת טועה! הלכתי פעם למפגש סטודנטים במרתף 10 (חיפה) איתה ובדיוק כמו בספר, כך גם היא דיברה: מאד מהר, מצחיק, מעניין, אך מאד מתנשא , שיפוטי ומעצבן. הקטע הוא שבעלי (בזמנו, לעתיד) ישב לידה במטוס בביקור הראשון שלו לארץ...

 

[זאב ארליך]

פרופסור אחד כתב בביקורתו על הספר:

הספר הזה הוא כמו שומן בגוף - לא צריך אותו. ודעתי על הספר הזה היא שהוא זבל. הוא אכן לא משעמם כספר אבל הוא גיבוב של שטויות.

 

[שרית(^_^)]

מסכימה פה אחד

עם כל המשמיצים. ספר מוקצן, מוגזם, מתנשא ונוטף צהוב דביק... מחזק בעיני הקורא התמים את כל הסטריאוטיפים על יפן...

 

[amitwagner]

מסכים עם כל מילה

 

[jonbaum]

ספר מגעיל

הוא כל כך בלתי נסבל שאפילו לא הצלחתי לקרוא את כולו. בדיוק כמו שנרמר כאן, היא כותבת כאילו היא הזרה היחידה בהיסטוריה שאי פעם הגיעה ליפן, וכאילו אין לאך אחד שום דרך לוודא או לבדוק את מה שהיא אומרת. חוץ מזה היא יורדת לרמה הכי מגעילה של סטריאוטיפים. כבר מהדף הראשון, כשהיא נוחתת ביפן בפעם הראשונה, יש לה מה להגיד על הגובה הממוצע של כל האנשים הסובבים אותה. חוץ מזה, יש לה החוצפה לנסות לספר לנו על החיים של ה"יפני הממוצע" - שכאשתו של מישהו בשגרירות היראלית היא בכלל לא הכירה. היא מספרת לנו שהמטבח שלה "מואד קטן" בעוד שהוא יותר גדול מהדירה של כל "יפני ממוצע". בקיצור, ספר מיותר לחלוטין.

 

[Silly LoveSong]

אני דווקא נהינתי

כמובן שאני לא יכולה להשוות ליפן האמיתית היות ולא ביקרתי שם עדיין.

בספר יש כמה דברים שנראים לי ממש לא הגיוניים......... דבר ראשון - היא טוענת כי היפנים לא אוהבים ריח גוף (אוקיי, מסכימה) ואז היא אומרת שתמורת סכום פשוט ניתן להסיר בניתוח את כל בלוטות הזיעה מהגוף. בכיף....אם היפנית רוצים למות מקריסת מערכות בגוף עקב חום!!! מה זה השטויות האלה? אף אדם נורמאלי לא יעשה את זה. אף רופא לא יאשר את זה. דבר שני - היא אומרת שהיא צמחונית אידיאולוגית. איך היא בדיוק יודעת את כל הפרטים של אכילת מוח של קוף במסעדה? היא הייתה שם? קשה לי להאמין. הספר אמור להיות על החוויות שלה. היא יכולה לכתוב בו תיאורים של אנשים אחרים?

 

[Silly LoveSong]

היפנית=היפנים*

 

[jonbaum]

זו בדיוק הנקודה

היא בוחרת את הדברים הכי קיצוניים והכי מוזרים ביפן (ויש כאלה בכל העולם) ומציגה אותם כאילו כל היפנים מתנהגים כך ושהם שגרתיים לגמרי שם, ולכן הספר הוא כל כך גרוע. אולי יש ביפן קליניקה או שתיים שבאמת מסירים בהן את בלוטות הזיעה של אנשים, אבל אני גרתי שם שש שנים, קראתי כל יום עיתונים (ביפנית) וקראתי כל שבוע מגזינים (גם ביפנית) ואף פעם לא שמעתי על הדבר הזה. גם במערב למשל יש כאלה שעושים זריקות של שומן להגדלת הזין (תסלחו לי עם הביטוי). אז זה כאילו שבא מישהו וכתב בספר שכולם עושים את זה ושזה נורמה.

 

[שרית(^_^)]

טעות ../images/Emo70.gif

הסיפור על המסעדה שמגישה מוח של קוף בעודו חי מתרחש בכלל בטייוואן, רק שעובדה זו מוזכרת כבדרך אגב... עובדה שאצל כל מי שקרא את הספר, נשאר הרושם שהסיפור הזה מתרחש ביפן. ולראיה, אף שלפתי את הספר (כשרכשתי אותו, לפני שנים לא ידעתי שיהיה כה גרוע...): ע"מ 97, פיסקה שנייה: "את מנת הקינוח מהסרט אפשר למצוא באי הציורי וירוק-העד טייואן, הידוע גם בשם פורמוזה... בטייוואן אפשר למצוא מסעדות מחתרתיות אקזוטיות... המסעדה ממוקמת בלבו של גן טרופי יפה... סועדים זרים יכולים להבחין בנקל בקופים הסובבים בגן כשהם קשורים באבנט... אבל מי בכלל מקשר בין הדברים עד לאותו רגע ממש בו מופי המלצר כשהוא אוחז בידו גור קופים קטן מייבב ופועה כתינוק. עד מהרה נתחב הגור אל מתחת לשולחן..." (אני אחסוך מכם את המשך התיאור) "וזוהי רק ההתחלה. מאוחר יותר, בשעות הלילה, אפשר להשלים את הארוחה בשוק הנחשים, הממוקם בעיר הבירה טייפה..."

 

[Silly LoveSong]

../images/Emo12.gif

למה היא כותבת "חוויות" מטייוואן אם היא כותבת ספר על יפן?! אוקיי, זה באמת ספר גרוע. אבל אסכים עם כולם שהוא מאוד מהנה לקריאה.

 

[5 0 6]

כי היא באקה../images/Emo13.gif