שאלתי אם תרצה לחזור למוזיאון תל אביב, כי זכרה את התערוכה המופלאה של יאיואי קוסאמה.
כן! היתה התשובה.
עוברות בככר החטופים
ומגיעות למוזיאון לפני "שעת האפס" לכניסה לתצוגה.
דקה (כן, 60 שניות) של קוסאמה (לא למי שסובל מ"אפילפסיה פוטוסנסיטיבית, או אם ישנה רגישות לאורות מהבהבים או לחללים סגורים וחשוכים, או ישנו גיוון עצבי העלול לגרום לגירוי־יתר"), שבסופה אמרנו אחת לשניה, שזה כאין וכאפס לעומת מה שהיה בתערוכה, אבל נהנינו.
ואז, 3 שעות של שוטטות במגוון תערוכות (תערוכות הציורים של בלה בריזל ושל יוסי מרק, מהנות ביותר ומאפשרות בריחה מן המציאות. לעומתן, אחד הציורים הענקיים של זויה צ'רקסקי,
שציירה סידרת ציורי זוועות בעקבות ה 7 באוקטובר, זו בעיטה בבטן ששוב מזכירה איפה ובאיזו תקופה אנחנו חיים).
אח"כ נזכרתי שהחזירו לתצוגה את אוסף חדרי המיניאטורות התקופתיים, של הלנה רובינשטיין.
האוסף זכור לי מילדותי, כשהוצג בביתן הלנה רובינשטיין, בשנות ה 60 והיה נעים להיזכר.
נהניתי כמו אז וזה בהחלט היה סיום נהדר לביקור.
אם אוהבים אמנות, לכו ותיהנו. אם יש נכדים שישמחו להצטרף, מומלץ לארוז אותם וליהנות איתם.
כן! היתה התשובה.
עוברות בככר החטופים
ומגיעות למוזיאון לפני "שעת האפס" לכניסה לתצוגה.דקה (כן, 60 שניות) של קוסאמה (לא למי שסובל מ"אפילפסיה פוטוסנסיטיבית, או אם ישנה רגישות לאורות מהבהבים או לחללים סגורים וחשוכים, או ישנו גיוון עצבי העלול לגרום לגירוי־יתר"), שבסופה אמרנו אחת לשניה, שזה כאין וכאפס לעומת מה שהיה בתערוכה, אבל נהנינו.
ואז, 3 שעות של שוטטות במגוון תערוכות (תערוכות הציורים של בלה בריזל ושל יוסי מרק, מהנות ביותר ומאפשרות בריחה מן המציאות. לעומתן, אחד הציורים הענקיים של זויה צ'רקסקי,
שציירה סידרת ציורי זוועות בעקבות ה 7 באוקטובר, זו בעיטה בבטן ששוב מזכירה איפה ובאיזו תקופה אנחנו חיים).
אח"כ נזכרתי שהחזירו לתצוגה את אוסף חדרי המיניאטורות התקופתיים, של הלנה רובינשטיין.
האוסף זכור לי מילדותי, כשהוצג בביתן הלנה רובינשטיין, בשנות ה 60 והיה נעים להיזכר.
נהניתי כמו אז וזה בהחלט היה סיום נהדר לביקור.
אם אוהבים אמנות, לכו ותיהנו. אם יש נכדים שישמחו להצטרף, מומלץ לארוז אותם וליהנות איתם.
