יוסף בן דוד שורץ
New member
המלך הוא ערום
נחמיה שטרסלר מצליף היום בפרץ בכתבה מעניינת תחת השם: "צ'ה גווארה הוא לא" וכך הוא כותב בין השאר: הארגונים החברתיים מאוכזבים ואף כועסים. הם מאוכזבים מעמיר פרץ,. הם מרגישים נבוכים כשמתברר, שחלום 1,000 הדולר שכר מינימום התפוצץ מול עיניהם ונהפך לתוספת של 387 שקל בלבד, ומרגישים ממש רע כשפרץ מואשם - בצדק - כגורם העיקרי לממשלה הענקית והבזבזנית בשעה שסל התרופות משווע עדיין לתוספת. אולם כל הקורא בעיון את המאמר מגלה את עומק משבר השיטה שנחמיה שטרסלר תומך בה-הקפיטליזם, שיטה המוליכה לגידול בעוני ושער הניצול, משום שאינה מסוגלת להתפתח יותר. ראו מה הוא כותב: "הם מייחלים ללוחם עשוי ללא חת, שיבנה מחדש את חומות המכס סביב ישראל, יבטל את כל קיצוצי התקציב ויעבור למדיניות של הרחבת הוצאות והעלאת שכר כדי שיהיה די לכו-לם - כמקובל בגן העדן הסוציאליסטי העשיר והמפותח, קובה או צפון קוריאה. " זו דמגוגיה לשמה משום שישראל היא מדינה קפיטליסטית מערבית החיה בעיקר על השנור ועל מכירת נשק, בעוד שקובה היא מדינה ענייה החיה רק על עבודתה. העובדה היא שביחס לעושרה קובה עושה הרבה מאוד עבור אזרחיה, בעוד ששטרסלר הלועג לקובה למעשה מצדיק את המתקפה על העובדים בישראל. והוא ממשיך: "פרץ הבין זה כבר, שאם ייכנס למשרד האוצר, הוא ייכנס למלכודת דבש שתחסל אותו. הוא הבין, שבתפקיד הזה הוא אינו יכול להצליח. פרץ יודע, שאם היה מקיים את מדיניות "יש לי" הבזבזנית, המשק היה נקלע למשבר עמוק בתוך חודשים ספורים. ההוצאות המופרזות והפסקת הרפורמות היו גורמות לאובדן היציבות, לעליית מחירים, לגל של פיחותים, לעליית ריבית ולמפולת בבורסה. בשורה התחתונה, הצמיחה היתה נפסקת והאבטלה היתה עולה. די מהר היה פרץ נהפך לכישלון. " ונחמיה ממשיך ומסביר כי הדרך היחידה בה הכלכלה יכולה להמריא היא קיצוצים וחיסול של שארית מדינת הסעד והמשך ההפרטות שמועילות רק לעשירים. "אבל, גם לנקוט מדיניות הפוכה אין הוא יכול. כי אם היה הופך עורו ונהיה לשר אוצר "אין לי", מין גזבר שאינו משחרר פרוטה, שמקצץ בהוצאות הממשלה, מייעל את עבודתה ואף מבצע סדרה חשובה של רפורמות - כולל בחברת החשמל - אמנם הכלכלה היתה ממריאה והאבטלה יורדת, אך הארגונים החברתיים היו ממררים את חייו. הם היו אומרים שבגד בהם, שנהפך לעבד של אגף התקציבים, שהוא עושה בדיוק מה שעשו הרשעים לפניו. הם היו תולים בו כל צרה במשק, כל עני וכל מקרר ריק - והקריירה שלו היתה מחוסלת. לכן הוא ברח ממשרד האוצר. כל היתר אינו אלא ספינים לתקשורת. גם במשרד הביטחון פרץ לא חולם אפילו לרגע לעשות מה שכותבים בעיתונים. נכון שהוא כתב בתוכנית הכלכלית שלו, שיש לקצץ 2 מיליארדי שקלים בתקציב הביטחון. אז מה, כבר אסור לכתוב? ברגע שייכנס בשערי משרד הביטחון הוא ייהפך למליץ יושר הגדול ביותר של המערכת; כי ברגע שינסה לקצץ כל הצבא יתייצב נגדו וישמיץ את "האזרח שלא מבין כלום"; והוא מסיים: "מהכישלון בבחירות (צמצום הסיעה), דרך הניסיון המוזר להקמת ממשלה עם הימין הקיצוני, עבור בסירוב להורדת מספר השרים, וכלה בבריחה מתפקיד שר האוצר - גם האוהדים הכי מושבעים של פרץ מוכרחים להודות: המלך הוא עירום." אולם לא רק פרץ כחלק מההנהגה הימנית של הסוציאל דמוקרטיה הוא ערום אלא השיטה הקפיטליסטית שיכולה רק לפגוע ברוב באזרחים לטובת בעלי ההון אותה פרץ מוכן לשרת היא ערומה. למעשה מזמן הגיע הזמן להפטר ממנה".
נחמיה שטרסלר מצליף היום בפרץ בכתבה מעניינת תחת השם: "צ'ה גווארה הוא לא" וכך הוא כותב בין השאר: הארגונים החברתיים מאוכזבים ואף כועסים. הם מאוכזבים מעמיר פרץ,. הם מרגישים נבוכים כשמתברר, שחלום 1,000 הדולר שכר מינימום התפוצץ מול עיניהם ונהפך לתוספת של 387 שקל בלבד, ומרגישים ממש רע כשפרץ מואשם - בצדק - כגורם העיקרי לממשלה הענקית והבזבזנית בשעה שסל התרופות משווע עדיין לתוספת. אולם כל הקורא בעיון את המאמר מגלה את עומק משבר השיטה שנחמיה שטרסלר תומך בה-הקפיטליזם, שיטה המוליכה לגידול בעוני ושער הניצול, משום שאינה מסוגלת להתפתח יותר. ראו מה הוא כותב: "הם מייחלים ללוחם עשוי ללא חת, שיבנה מחדש את חומות המכס סביב ישראל, יבטל את כל קיצוצי התקציב ויעבור למדיניות של הרחבת הוצאות והעלאת שכר כדי שיהיה די לכו-לם - כמקובל בגן העדן הסוציאליסטי העשיר והמפותח, קובה או צפון קוריאה. " זו דמגוגיה לשמה משום שישראל היא מדינה קפיטליסטית מערבית החיה בעיקר על השנור ועל מכירת נשק, בעוד שקובה היא מדינה ענייה החיה רק על עבודתה. העובדה היא שביחס לעושרה קובה עושה הרבה מאוד עבור אזרחיה, בעוד ששטרסלר הלועג לקובה למעשה מצדיק את המתקפה על העובדים בישראל. והוא ממשיך: "פרץ הבין זה כבר, שאם ייכנס למשרד האוצר, הוא ייכנס למלכודת דבש שתחסל אותו. הוא הבין, שבתפקיד הזה הוא אינו יכול להצליח. פרץ יודע, שאם היה מקיים את מדיניות "יש לי" הבזבזנית, המשק היה נקלע למשבר עמוק בתוך חודשים ספורים. ההוצאות המופרזות והפסקת הרפורמות היו גורמות לאובדן היציבות, לעליית מחירים, לגל של פיחותים, לעליית ריבית ולמפולת בבורסה. בשורה התחתונה, הצמיחה היתה נפסקת והאבטלה היתה עולה. די מהר היה פרץ נהפך לכישלון. " ונחמיה ממשיך ומסביר כי הדרך היחידה בה הכלכלה יכולה להמריא היא קיצוצים וחיסול של שארית מדינת הסעד והמשך ההפרטות שמועילות רק לעשירים. "אבל, גם לנקוט מדיניות הפוכה אין הוא יכול. כי אם היה הופך עורו ונהיה לשר אוצר "אין לי", מין גזבר שאינו משחרר פרוטה, שמקצץ בהוצאות הממשלה, מייעל את עבודתה ואף מבצע סדרה חשובה של רפורמות - כולל בחברת החשמל - אמנם הכלכלה היתה ממריאה והאבטלה יורדת, אך הארגונים החברתיים היו ממררים את חייו. הם היו אומרים שבגד בהם, שנהפך לעבד של אגף התקציבים, שהוא עושה בדיוק מה שעשו הרשעים לפניו. הם היו תולים בו כל צרה במשק, כל עני וכל מקרר ריק - והקריירה שלו היתה מחוסלת. לכן הוא ברח ממשרד האוצר. כל היתר אינו אלא ספינים לתקשורת. גם במשרד הביטחון פרץ לא חולם אפילו לרגע לעשות מה שכותבים בעיתונים. נכון שהוא כתב בתוכנית הכלכלית שלו, שיש לקצץ 2 מיליארדי שקלים בתקציב הביטחון. אז מה, כבר אסור לכתוב? ברגע שייכנס בשערי משרד הביטחון הוא ייהפך למליץ יושר הגדול ביותר של המערכת; כי ברגע שינסה לקצץ כל הצבא יתייצב נגדו וישמיץ את "האזרח שלא מבין כלום"; והוא מסיים: "מהכישלון בבחירות (צמצום הסיעה), דרך הניסיון המוזר להקמת ממשלה עם הימין הקיצוני, עבור בסירוב להורדת מספר השרים, וכלה בבריחה מתפקיד שר האוצר - גם האוהדים הכי מושבעים של פרץ מוכרחים להודות: המלך הוא עירום." אולם לא רק פרץ כחלק מההנהגה הימנית של הסוציאל דמוקרטיה הוא ערום אלא השיטה הקפיטליסטית שיכולה רק לפגוע ברוב באזרחים לטובת בעלי ההון אותה פרץ מוכן לשרת היא ערומה. למעשה מזמן הגיע הזמן להפטר ממנה".