המלחמה על קדש

[אביתר30]

המלחמה על קדש

ה"חתים" נלחמו ב'קדש' נגד המצרים , הם קראו לה 'קנז' והנה הקשר בין קדש

 

[Lakedaimon]

לא ממש...

החיתים נלחמו בקדש נגד המצרים, בלי המרכאות. גם החיתים התייחסו לקדש וגם המצרים לקדש, אמנם יש מחלוקות לגבי הניצחון בקרב כיוון ששניהם (רעמסס II וXXXXשילי) טוענים שהם ניצחו, אבל גם במלחמה האחרונה שלנו בלבנון שני הצדדים בטוחים שניצחו, ועדיין אף אחד לא מתווכח על כך שנלחמנו בלבנון... ומכיוון ששני הצדדים למדו לכתוב הרבה לפני שנכתב המקרא, אני נוטה להאמין להם יותר. אבל זה כנראה רק אני.

 

[אביתר30]

מה הקשר?

כתבתי "חיתים" כי לפי דעתי (אך ראיתי שהקדימו אותי..) הח'תים הם אולי הכתים ולא נכנסתי כרגע למיקום העיר קדש שנלחמו עליה , אלא רק לעובדה שקנז וקדש הם מילים נרדפות

 

[Lakedaimon]

חוץ מזה שהם לא.

החיתים הם עם שיש לו תרבות חומרית מאוד מוגדרת ושפה מפותחת. ההסתמכות על המקרא כדי לזהות כל מני עממים מקראיים בממצא החומרי, היא פשוט ניסיון למצוא ריאליות היכן שהיא איננה. אתה נוסע פול גז בניוטרל.

 

[דרומי 233]

קדש

קדש נקראה במצרית "קדש", כך בהירוגליפים. אוסף ההנחות שאתה מציג אינו מתאים לפורום זה.

 

[אביתר30]

נו באמת..

קצת הבנת הנקרא.. במצרית היא אכן נקראה קדש , וב"חיתית" קנז (ואולי גם קדש) זה שזה לא מתאים לפורום הזה .. זה ברור.. אך אני יודע שיש פה מעט קוראים שכן ימצאו עניין במה שכתבתי

 

[דביבון ירוק]

הי אביתר

ראשית, אני לא בטוח ש-Kinza הוא השם החיתי של העיר. נראה לי שמדובר בשם שהמקומיים השתמשו בו. מדוע שלעיר אחת יהיה יותר משם אחד? לא יודע, אבל ישנן דוגמאות נוספות לכך. המקרה הקרוב אלינו ביותר הוא כמובן ירושלים לה יש הרבה מאוד שמות. כך גם קרית ארבע = חברון. מקרה מפורסם נוסף הוא של טרויה = איליוס. הערה באשר לשם Kadesh. ישנם מספר היסטוריונים, ביניהם למשל פרופ' רייני ז"ל, שסבורים שההגיה הנכונה היא Qedesh. באשר לשרשרת ההיסקים שלך. האמת היא שלא ממש הבנתי מה ניסית להוכיח. האם אתה סבור שעתניאל הגיע מקדש, מצפון סוריה? האם יש לך משהו מוצק יותר חוץ משרשרת של מילים דומות? מדוע אתה כותב "חיתית"? התרבות ה"חיתית" נחקרת כבר יותר ממאה שנים והיא ראויה לדעתי להכתב ללא גרשיים.

 

[אביתר30]

בוקר טוב

כאמור אני כותב "חיתים" כי לדעתי יתכן שלא מדובר בחיתים של התנ"ך (או בכלל) אלא הח'תים הם הכתים ויקיפדיה אנגלית : (ערך כתים) Others (following Max Müller) have identified Kittim with the land of Hatti (Khatti), as the Hittite Empire was known. אין בעיה עם זה שקנז היה השם שהמקומים ולא ה"חיתים" נתנו לקדש (הרעיון הוא שקנז פירושו קדש) בעניין עתניאל בן קנז לא ברור לי מי הקנז הזה אך בעניין כלב בן יפונה הקנזי אמרתי שהוא כלב בן חצרון יהושע טו16: "ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה" (כלב בן יפונה) דברי הימים א ב49: "ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא ובת כלב עכסה" (כלב בן חצרון) כלב בן יפונה הקנזי פירושו כלב בן יפונה (/חצרון) בן קנז היות שחצרון היה בן פרץ , אז לדעתי פרץ הוא קנז הקשר אולי נשמע צולע , אך פרץ - פרוצה - זונה - קדשה - קדש - קנז ולא רצו לכתוב הפרצי , כי זה נשמע שלילי - פרוץ עד היום בסלנג "פרוץ" הוא כינוי בזוי בכל מקרה, למרות שהעניין העיקרי במאמר הוא עניין קנז/קדש נראה לי שכל מי שמתעניין במקרא/עברית ימצא עוד רעיונות וחידושים מעניינים..

 

[דביבון ירוק]

תודה. מענין. רק מומלץ להזהר עם שרשראות

כאלה מפני שאפשר להגיע למסקנות בעייתיות (דוגמה צינית, אל תיעלב: ירושלים - ציון - ציון (של מקום או במבחן) - יד (במובן של מצבה) - זרוע - גפה - רגל, ולכן עולים לרגל לירושלים).

 

[Lakedaimon]

ל"פרשני" מקרא יש את המתודה שלהם, אני מניח...

וחלק מהמתודה הזו היא שרשראות כאלה שמבוססות על, ובכן, כלום...

 

[אביתר30]

עוד משהו..

היות שלדעתי קנז = קדש אז מן הראוי להזכיר שלמעשה גם שאר השמות הכפולים עניינם אחד קרית ספר = דביר , ספר = כתב = דיבור , הכל עניינם אחד זה אולי נראה כמו משחק מילים אבל זה לא.. כבר בתלמוד נאמר שדביר בפרסית = ספר בערבית ספר = כתב לספר (סיפור) = לדבר.. ויש עוד הרבה דוגמאות לקשר בין מילים אלה רק שהיום לצורך נוחות יחדנו כל מילה למושג אחר קרית ארבע = חברון ארבע מקביל לעפר במדבר כג10: "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו" עפר – עפרון – חברון (על פי משה זיידל – חקרי לשון)