תודות ל"שחר"
ואוו, תודה על הזמן! אני מניחה שישבת שם יותר משלוש דקות כדי לכתוב את מה שכתבת. ומה שחשוב זה שהצלחת לעודד אותי מעט, להכניס אותי לפרופורציה ולהראות שיש גם "צרות אחרות...". לא שאני לא יודעת שאלו קיימות... יש לי המון חברים מכל ה"סוגים" ולכן אני עדה לטיב האושר של אנשים רבים. הפורום בו אני משתתפת הוא פורום מאוד אינטימי ואנונימי וטוב לי להשתייך לשם, משום כך. משום שישנם שם אנשים ששותפים להרגשות הללו באופן כלשהו. ולכן גם קל להם לעודד אותי (כי איפהשהו אני מאמינה שהם גם מעודדים את עצמם). אני לא בן אדם "דכאוני" ו"לא מאושר". אני באה ממשפחה שהזוגיות בה הי מודל לחיקוי, דבר שבאמת הייתי רוצה לעצמי ואני מנסה לבנות לעצמי מודל כזה של זוגיות. בכל אופן, הדגש היה על תקופות החגים, השבתות, החתונות- אירועים משפחתיים בהם לרב את כאילו "לא שותפה.." משום שלא חווית זאת. בכל אופן, גם אני לא רוצה להכביד, לכן אסיים בתודות על תשומת הלב
ואוו, תודה על הזמן! אני מניחה שישבת שם יותר משלוש דקות כדי לכתוב את מה שכתבת. ומה שחשוב זה שהצלחת לעודד אותי מעט, להכניס אותי לפרופורציה ולהראות שיש גם "צרות אחרות...". לא שאני לא יודעת שאלו קיימות... יש לי המון חברים מכל ה"סוגים" ולכן אני עדה לטיב האושר של אנשים רבים. הפורום בו אני משתתפת הוא פורום מאוד אינטימי ואנונימי וטוב לי להשתייך לשם, משום כך. משום שישנם שם אנשים ששותפים להרגשות הללו באופן כלשהו. ולכן גם קל להם לעודד אותי (כי איפהשהו אני מאמינה שהם גם מעודדים את עצמם). אני לא בן אדם "דכאוני" ו"לא מאושר". אני באה ממשפחה שהזוגיות בה הי מודל לחיקוי, דבר שבאמת הייתי רוצה לעצמי ואני מנסה לבנות לעצמי מודל כזה של זוגיות. בכל אופן, הדגש היה על תקופות החגים, השבתות, החתונות- אירועים משפחתיים בהם לרב את כאילו "לא שותפה.." משום שלא חווית זאת. בכל אופן, גם אני לא רוצה להכביד, לכן אסיים בתודות על תשומת הלב
