המירוץ של היום...

[fazer_1000]

המירוץ של היום...

היה אחד הדברים הכי קשים שהיו לי בחיים... שילוב של: -לא מספיק שינה בלילה. מסקנה= לילה לפני מירוץ אומרים לא לחברה. -אם אתם יודעים שצריך להחליף צמיג קדמי כי הוא גמור ושחוק לגמרי, ובכול מקרה תחליפו אותו בזמן הקרוב- תחליפו לפני המירוץ ותחסכו אין ספור נפילות. -חום זה דבר נורא -אל תסחבו את כל הבית בתיק על הגב בזמן מירוץ -הקמל בק מחזיק שלוש ליטר מים? תמלו שלוש ליטר! (ולא 1.5 כמו איזה טמבל עלק לחסוך משקל) -חוסר התאמה בין 50 סמק למירוצי העמותה -כושר, למי שאין כושר, אין הרבה מה לחפש במירוץ. -כבר אמרתי שחמישים סמק זה לא אידיאל? -שוב פעם חום... ממש נוראי. -קסדה הופך להיות הדבר הכי כבד ומעייף בעולם בזמן שאתה גמור לגמרי. אם יש אפשרות, תשקיעו ותקנו קסדה טובה וזולה. וטובה, פלסטיק יכול להיות קל אבל הראש שלכם באותה מידה יכול להיות מרוח. ולא זוכר מה עוד. ד.א--- במירוצי שטח יש נטיה לקטגוריה B לעזור אחד לשני. זה קורה בדיוק בחצי הקפה הראשונה כשכולם נכנסים אחד בשני ויוצרים לחצים במקומות טכניים. ברגע שנפתחים פערים כולם שמים על כולם זין. אני הייתי היום אין ספור פעמים במצב של מוות קליני ואף אחד לא עזר לי. אבל כל פעם שראיתי רוכב שמתקשה, נופל צריך עזרה רצתי לעזור לו (אם האופנוע לא היה עלי או במצב לא טבעי.). הבעיה היא שלהרים WR זה לא קל כל כך, במיוחד לא כשאתה גמור וצריך לחזור לאופנוע שלך. אני רוצה דרך אגב להגיד תודה לאבי ניסאני-- האיש מלך וקנה את עולמי. פרטים- מחר כשאני אכתוב על מהלך המירוץ מבחינתי...

 

[fazer_1000]

המירוץ חלק א´

אוקיי... ערב יום שישי. מכינים את האופנוע, מותחים, מחזקים, פילטר, משמנים, מסדרים כל מיני מנופים לפי התאמה אישית כאופי הרכיבה וכו´... חברה באה... "מעייני, אולי לא כדאי שתבואי היום? פשוט ב11וחצי גג אני רוצה כבר לישון.. טוב תבואי אבל או שתשארי לישון או שב11 וחצי מונית הבייתה (האופנוע במצב תחרות עלק, לא נוגעים בו עד מחר והאוטו עם ההורים). רבע לשתיים מעין הלכה.. הולכים לישון, קמים בקושי בשבת, 10 לשבע בבוקר. ארוחה קלה, מסיימים דברים אחרונים באופנוע, סיבוב וחוזרים. מכינים תיק, מים, כלים, מוציאים כל מה שאין צורך בו מהתיק (עדיין לא מספיק), מתלבשים, מביאים את הג´ריקן דלק ויוצאים... איך יוצאים? בנסיעה כמובן... לא הצלנו להשיג גרירה אז נוסעים. מתדלקים, ממשיכים. השעה כבר 5 לשמונה ואנחנו חצי שעה מהמקום... לחץ ופחדים, שלא תגמר ההרשמה... אמא (שמלווה באוטו והיתה הכי קולית בעולם) מתקשרת לסמארק שאומר "בסדר, אנחנו נחכה לו..." - באמת חיכו לי... לי ולכל שאר הרוכבים גם אלה שהגיעו. שום רישום ושום בטיח, מחכים 20 דקות ואז רישום. בזמן שהגעתי זיהיתי את שוהם (ביג פוט) ואת עמית עם הדי אר (לא היה פעם XR??? מברוק). פיט ססגוני עם הרבה כלים קטומים כמובן... מחנים ליד שוהם ועמית- באין אוהל של החסרי קבוצה. תדרוך של ברמן באנדורו ספיישל (כמו ספיישל טסט רק אנדורו), כולם צוחקים ומקללים את ברמן... הערות כמו "אנחנו יודעים איפה אתה גר","אתה רק מסמן הא, לא רוכב...", "ברמן אם נצא מפה שלמים חכה חכה" וכו´ נשמעו לכל אורך ההסבר. סמארק מתדרך על ההקפה בחוץ ויאללה לכלים. * אם באתם עם האופנוע בנסיעה, זה לא אומר שהוא נשאר חם!! חוץ מזה הוא גם לא ממש יתחמם בשום חלק של המסלול כמו שצריך כי בשביל זה הוא צריך להשאר עם גז פתוח ליותר מכמה שניות מסכנות ולסוע עם אופנוע קר בסלעים זה רע. כולם מניעים, מנסים לחמם, מסתדרים בשורות A ו B... וואי איזה מתח.. אני עם טובי הרוכבים בארץ, מריח את העשן של האגזוזים שלהם שחונק אותי ואני מתלהב מהמעמד... דרך האבק אפשר לזהות את שפיצר, לוגסי, האימפריה, ניסאני ארבל וכו´... ממש מגניב! הם יוצאים לדרך, מעיפים עלינו חצץ וחונקים אותנו עם האבק... ככה כשאתה בA... יש לך את הפריווילגיה לחנוק ולא להחנק... אנחנו מסתדרים בשורה, אני ליד ירון בן יוסף מצד שמאל, מה שמדאיג זה שהוא נוגע כל הזמן בכידון שלי עם שלו, ואני מפחד שאם אני יעמוד קצת מלפניו אז בזינוק נתנגש וניפול, מנסים לקחת את האופנוע אחורה, הוא קצת תקוע, מזה אבן? הוא לא זז... מסתכלים אחורה ורואים קטם שחוסם וממש נוגע בגלגל האחורי... הסבתא התמניה של חבר שלי אומרת משפט חוכמה במצבים כאלה "נו"... (במטא תימני כבד של זקנות)

 

[fazer_1000]

המירוץ חלק ב´

יוצאים לדרך!! "נתתי" (נתתי עלק...) לירון המצ´וגע לפתוח לפני והשתדלתי לפתוח גם כן מהר כדי לא להדרס על ידי אלה שמאחורי (מה שלא ממש עזר...) וגם כדי לא להתקע מאחורה עם כל האבק והבררה... נכנסים למשפך הראשון, מכות מכל כיוון, מדלגים על סלע ובום... מכה מאחורה מפילה אותי, אני מספיק להוריד רגל ולהציל, אני רואה קטם מאחורי שנפל, הרבה מלפני נלחמים לקחת איזה נתיב מסוים בין כמהסלעים... חתכתי שמאלה דרך קצת שיחים וסלעים קרוב לגדר ועקפתי די הרבה רוכבים והמשכתי הלאה... נכנסים לקטע יותר ביער, אני מוביל על יחסית הרבה, בערך באמצע קטגוריה B... מגיעים לירידה ראשונה, לא משהו רציני, הגעתי מהר, ניסיתי להחליק את הזנב לתוך הירידה אבל קצת חזק מדי והרגלית הילוכים חוטפת מכה מסלע ואני מאבד שליטה ומצליח להשאר על האופנוע אבל בתוך שיחים קשים כאלה שממש מקשים על סיבוב הכידון... בינתיים כולם כמעט עוקפים אותי, אני מסובב את האופנוע וממשיך. מגיעים ל"אתגר" הראשון- מעלה קטן ולא רציני, קצת מדרגות סלע... מעבר לאופנוע אחד, כשאר בחור אחד נפל שם ויצר פקק, ואלי אוחיון (עם הדי אר) ממש הסתבך שם ועיכב את כולם... צועק ומקלל, מנסה לדחוף, למשוך, לתת גז, מסביב, האופנוע באחד הניסיונות כמעט עף לו למטה (כמו בטיפוסי גבעה)... הוא עובר ואז חברה אחרים מסתבכים... אני עומד מאחורי בחור עם WR, לפני אחד עם XR ישן מאוד ושוהם... הבחור עם הדי אר עובר, אני מחכה שיתפנה כדי לתת תנופה, הXR צועק עלי, ואני נותן גז בלי בעיות בכלל תוך 2 שניות ואני למעלה. WR חוסם את המדרגה הבאה שכולם (במיוחד אוחיון) כבר שחטו ואני עוזר לו למשוך את הבהמה.הXR נופל מאחורי, שוהם עוזר לי לעבור את המדרגה עם קצת גז ומשיכה במזלג ויאללה ממשיכים... העליות מאוד מעייפות כי האופנוע עושה חצי עבודה ואני עוד שלושת-רבעי... ממשיכים לטרסות, עליות מתונות אין בעיה, אני עוקף רוכבים שנפלו ועוקפים אותי בחזרה אחר כך... אני בוחר בקווים ממש ממש גרועים פעם אחר פעם ובשילוב חוסר אחיזה ומנוע עדיין קר אני נשאר אחרון ומסתבך עם הסלעים, ממשיך הלאה. הקטע הזה של עליה מתונה עם הסלעים והקווים שבחרתי עייף אותי נורא, מה גם שאני ושוהם בנקודה מסוימת איבדנו את המסלול ויצאנו מימינו, מה שהצריך חזרה למסלול בתנאים מעייפים... היינו די שחוטים כבר בשלב הזה והחלטנו לשבת לנוח, בינתיים שפיצר מסיים הקפה ועובר אותנו בצורה שלא משתמעת לשני פנים- לבחור בייצים ענקיות... איך הוא מדלג בסלעים... ממשיכים ומגיעים לשביל שחוצה את הקהל... יש קהל, רואה את אמא סבתא ואח קטן, נותן גז, מבולבל כי אני לא יודע לאן לסוע והמרשל מכוון אותי לצד אחד כשאני בינתיים בדרך לצד שני... בקטע הזה חזרו לי הכוחות, התחלתי לסוע יותר מהר, הצטרפתי לרוכבים שכנראה יצאו מהספיישל או שאין לי מושג איך הגעתי אליהם, והתחלנו בטיפוס על הגבהות ממול ההקהל... שם דווקא נסעתי מהר יחסית ואף יצא לי לעקוף כמה רוכבים בעזרת בחירת קווים יותר טובים, והרבה זריזות... אפילו יצא לי לדפוק פוזה לקהל בצורת הרמות גלגל מעל סלעים, דילוגים/קפיצות מעל סלעים בולטים וכו´... הגעתי לירידה הגדולה הראשונה ושם התחילו הצרות... ירידה טכנית, דורשת בהתחלה בחירת קווים טובה והמון רגש בבלימות... הצמיג הקדמי איבד אחיזה בכל לחיצה על הברקס, דבר שהביא על תחילת הירידה לנפילה מסלע די גבוה (מטר) שהאופנוע התהתפך, ואני מתגלגל ומקבל מכה בראש וסחרחורת.. מתאפס וממשיך... בהמשך הירידה נפלתי לא פחות מעוד איזה שבע נפילות... בעיה נוספת שצריך לבדוק באופנוע היא שהמנוע נכבה בכל פעם שהאופנוע לא מאוזן ועם קלאץ´... חייבים לתת גז וגם אז הוא לא מגיב טוב וצריך להניע הרבה פעמים בנסיעה, דבר שגורם לסחיפת האחורי והחלקה... קיצר עקפו אותי מלא אנשים...בנםילה האחורנה לא הצלחתי להרים את האופנוע ולהמשיך, זה ממש גמר אותי, הורדתי הקסדה וחיכיתי איזה 10 דקות.. ירדתי בסוף למטה וישבתי לדבר עם המרשל (שבסוף מסתבר שהוא מהישוב שלי ואנחנו מכירים את המשפחות אחד של השני) איזה יותר מחצי שעה. המשכתי רק כדי לראות את שוהם יושב איזה 200 מטר ממני... שורף פיוזים בקצב בכל התנעה של הדי אר... נסענו והגענו לסינגל טרק, קטע נינוח ולא רציני, ירידה מתונה, מרשל, עליה מתונה... שוהם נעלם ואני ממשיך לבד, מגיע לחלק שיש עליה שממש קשה לעלות עם האופנוע שלי, מצליח להחזיק את האופנוע של יפול מהמדרגה, מתעייף לגמרי... לא מצליח למצוא מקום לעמוד כדי לתפוס האופנוע... הצלחתי, עייף וכואב ירדתי לנסות שוב רק כדי להתחפר שוב פעם ובמצב יותר קשה... ישבתי שם בחוסר מעש איזה 20 דקות בלי מים כמעט... לבדי לא הצלחתי... כל פעם אנשים עוברים ובלי בעיה ממשיכים הלאה.. אף אחד לא עוצר, מדי פעם מישהו שואל אם נשאר לי מים ואני מהנהן כמו טמבל... בסוף ניסאני הענק עוצר לפני העליה, רץ אלי, מוריד האופנוע, עושה סיבוב ומעלה לי אותו!!! הייתי בשוק! הבן אדם ענק!! לגמרי.. הוא חוזר אלי, שואל אם אני בסדר, נותן צ´פחה וממשיך... הייתי בשוק שהוא עזר לי ככה... נכנס בי פרץ אופטימיות, טיפסתי למעלה בשביל לגלות עלייה פי שתיים יותר קשה... דיכאון. מתלבט אם לחזור או לנסות.. ברור שהוא לא יצליח... בא איזה בחור עם ה-520 שלו ואומר לי "יאללה, תן עוד קצת, סיים הקפה זה כלום בשבילו"... עלק כלום הוא וכל שאר האופנועים מתקשים שם ואני יצליח? במצב הזה של עייפות ועל סף התייבשות? מחפש מוצא, מנסה לעשות עיקוף דרך מעבר סלעים קשה- עדיף סלעים מעליות.. לא מצליח לעבור, אני כבר ממש גמור מעייפות ועל סף ייאוש... רוב התחרות כבר עברה ואני עוד תקוע שם... אין טיפת צל, אין כמעט מים בכלל, החלטתי לחזור, הצלחתי בשארית כוחות לסובב את האופנוע על כל הסלעים וחזרתי... ירדתי בירידה ונסעתי בצורה עייפה מאוד וחסרת ריכוז כנגד המסלול... הגעתי למרשל, שאלתי איך אני חוזר והוא הצביע על השביל... נסעתי בשביל, לא מהר, לא בעמידה ולא כלום- רק רציתי להגיע כבר... כולי מסוחרר הצלחתי להגיע לפיט, רוב האופנועים כבר בפארק פרמה... ירדתי מהאופנוע וצנחתי... זה היה אחד הדברים הקשים בחיים שלי...

 

[OFF DoRes]

../images/Emo45.gif כל הכבוד על ההשתתפות

עצם זה שהגעת וניסית - יצאת גדול. בהצלחה בהמשך. אל תתיאש.

 

[SENDA]

../images/Emo45.gif כל הכבוד

פעם הבאה מסיימים ולוקחים מקום ראשון.

 

[חליל אבד רבו]

סלאמת אחי...

באמת כל הכבוד. המסלול לא היה ידידותי לחמישימים, ובכלל אנדורו טכני של ממש לא מתאים לחמישימים. ובלי לדכאך... המסלול עצמו היה קשה מעצם אורכו ומעצם היותו טכני לכל אורכו... מבחינה מקצועית - לא היה זה מסלול עם קשיי עבירות או קטע כלשהו שניתן להגדירו בקשה או בעייתי שדורש רמה טכנית גבוהה על מנת לעברו. את אלו אני מאחל לך שתעבור כבר על נפחים גבוהים יותר... ישר כח.

 

[mad dog 3]

ממש חוצפן קטן...../images/Emo107.gif

1.בפעם הבאה אתה מוזמן יחד עם כל ידידך להתארח אצלנו בפיטס!!! 2.אם אנחנו מכירים ועוד היית לידי בזינוק...צ´פחה טובה שהיית נותן לי הייתה רק יכולה לעזור!!! 3.אם מישהוא חוסם אותך בזינוק, או מפריע לך...תאמר לו באדיבות..."תזוז יא מניאק, או שאני מפרפר לך את הפנים"!!! 4.כמדומני ראיתי במהלך המירוץ איזה 50 סמ"ק אחד מקפץ לו על הסלעים, דווקא נראה היה שאתה מסתדר לא רע 5.כל הכבוד ידידי על המירוץ ושיהיה שבוע טוב