המירוץ אחר הא-י-ן

[*-מרקי-קקטוס-*]

המירוץ אחר הא-י-ן

לרוץ אחר ההילה שאינה לרדוף אחר סיפוקי-נשמה למצוא עצמך,פעם אחר פעם מול רסיסים של שוקת-רגשות-מנופצים ושוב לחזור ולחשוק אולי בפעם הבאה,אולי בפעם הבאה..

 

[חן (*_*)]

בעניין המירוץ אחרי ה....אין-

הרשו לי למחזר סיפור שכתבתי בעבר על: יש או אין (מן הסתם כבר קראתם אותו, לפחות חלקכם

) יש או אין- סיפור קצר ההורים שלי נולדו וגדלו בירושלים. אבא שלי ממשפחה אמידה יותר, אימא ממשפחה עניה מאוד, אבל גם אבא וגם אימא למדו להסתדר עם מה שיש, כי לא היה הרבה אז, בירושלים. אצל שניהם השירותים היו בחצר, משותפים עם עוד שכנים. עם המים של הכביסה שטפו את הרצפה. היה קצת סבון במים של הכביסה וזה עשה תחושה של נקי. בשנות המלחמה גם לא היה אוכל וכולם קיבלו תלושים לקמח, שמן ואבקת ביצים. מאז המצור ירושלמים גם מעשנים את הסיגריות עד הסוף. נגד כינים לדוגמא, מרחו על הראש תערובת של כף שמן, כף חומץ וכף נפט. הגישה הייתה שמה שיש צריך להספיק. אבי תמיד אמר לי,שאם עתיד העולם היה מופקד בידי הירושלמים, מעט מאד היה נעשה מלבד למחזר את "מה שיש" ביעילות רבה. אך המציאות היא אחרת, ואת העתיד מכתיבים אנשים הפונים אל "מה שאין". הרבה מאד אנו חייבים לאנשים שפיתחו את תוכנת החשיבה בה העיקר הוא "מה שאין". בזכותם הגענו אל הנוחות הטכנולוגית של היום. הכל היה יכול להיות באמת נפלא, אלא שבמהלך השנים, מרוב התלהבות, עלה יותר ויותר משקל ה"מה שאין" בחיים וה"מה שיש" נדחק אל הפינה. כיום המצב כבר די חמור, ואנשים רבים מתקשים להירדם בלילות מרוב מחשבות על "מה שאין". אנשים יינטו בחפץ לב לגלות בבני זוגם תכונות שאין במקום לאהוב את "מה שיש".בכל העולם אנשים מתבוננים במראה, ורואים את "מה שאין" במקום לראות את היפה ב"מה שיש". מדינות רוצות לכבוש מדינות אחרות והעולם כולו רוצה לכבוש את החלל. אומרים שרוצים עתיד טוב יותר לילדים אבל מרוב דאגה לעתיד שוכחים לשאול את הילד: "איך אתה מרגיש?" הורים יזכירו לילדיהם ללא הפסקה את כל מה שעדיין אין להם ויהיו חייבים להשיג - אין תואר ואין מקצוע, ואין בית ואין חתונה ואין ילדים... ומבלי דעת מחנכים, ש"מה שיש" אף פעם לא מספיק. חכם סיני אמר: "הגנן הטוב משקיע את מרבית זמנו בגינתו. גנן המרוכז בעיקר במה שאין בה , שלא יתפלא אם היא נובלת." אנשים ישקיעו את זמנם בעבודה כדי לחפש עבודה אחרת, במקום לחשוב כיצד להפוך את מקום העבודה הקיים לנעים יותר. מאז ומעולם נאלצנו להילחם על זכותינו לחיות, ומאז שקיימת מדינתינו, המלחמה בטרור נגדינו היא מנת חלקינו. עם כל הכאב על אובדן החיים במלחמות אלו במהלך השנים, אל לנו לשכוח, שהם אינם מצליחים במשימתם- אנחנו כאן!!!, על אפם ועל חמתם, ולא בים! ואם נסתכל על ה"יש"- יש לנו ארץ נהדרת, ואנשים נפלאים בה. כמו סוס שרודף אחרי גזר הקשור בקצה מקל לאפו, כך גם לעיתים הנודדים בחיפוש אחר האושר מקווים להגיע ל"הארה" – מצב של אושר מושלם, ידע נסתר וכוחות על, כאילו שלהגיע להארה זה למצוא את העיר המוזהבת בה אין מוות וכל הימים הם מופלאים, אין צרות מלחמות, נפגעים......... מה שאין מטבעו אינו קיים, בדיוק כמו שאין מים יבשים, אין שמש קרה ואין ירח מרובע. החכמים אומרים שאין שום דבר אחר מלבד "מה שיש", המציאות היא האמת, ירושלים יש רק אחת, ו"הארה" זה להתעורר מהחלומות על "מה שאין" כדי לחיות נכון יותר היכן שאתה כבר נמצא. רק כך אפשר לגלות שכל יום יכול להיות יום מופלא.

 

[פנינת-החן]

חןןן../images/Emo140.gif קראתי את הסיפור הזה

כבר פעם שנייה,כמו אז גם הפעם אהבתי את הסיפור. מזל שמיחזרת אותו,לדעתי אין פסול בלמחזר את היצירות שלנו, כל פעם אנו קוראים ומוצאים בה דברים שאולי הבנו מקריאה ראשונה דבר אחד, בקריאה השנייה הפנמנו וראינו דברים שאולי בפעם הראשונה פיספסנו.

 

[פנינת-החן]

עד שהגעתי לכאן../images/Emo39.gif

באמת כבר נשארתי עם האין שכחתי למסור לך ד"ש מהמפרגן מתגעגע לערוגת הפרחים שלך זה מה שכתב בפקס לפני שעתיים

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

אוי,מפרגן מפרגן..

מזמן לא ביקר פה תגידי לו,שישלח לי מייל ויפרגן קצת גם לי מה,אסור ?

 

[פנינת-החן]

מזל טורנדו לפני שנסע

נפרד ממך לשלום ובחיוך

 

[bat51]

מה זה סיפוק נשמה אצלך?

לא הבנתי האם זאת אהבה? האם זה סקס ? האם זאת הצלחה בעבודה , ביצירה? או אפילו מראה יפה וייחודי של נוף בראשית והשפעתו עליך?או כל דבר הגורם לך לאושר שהוא רגעי וחולף.?

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

זה גם,וזה גם

אבל במקרה זה-במישור הרגשי לא נוף,הפעם,לא עבודה זו הציפיה ממנה,אולי החיפוש וברוב המקרים-גם האכזבה אולי,מחפשים יותר מדי ואולי בעצם לא.. ולכן שוב בוער בי היצר

 

[bat51]

הציפיה?

ציפיתי ציפיתי בכיתי בכיתי ומי לא בא? השלום האהוב האושר למה -תגיד לי למה? בכל אשמה הציפיה ,כגודל הציפיה כך גודל האכזבה .

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

אז ככה

ציפית שוא לשלום-זו בעיית השמאל,לא שלי. האהובה? היא דוקא מגיעה,אבל לא בהתאם לציפיה שלי. האושר ? זו באמת בעיה..הכי הכי גדולה מכירה מישהו/י מאושר/ת ? אני-לא יש נסיונות לגעת כאן פירור,שם טעימה אבל,לאורך זמן-אני לפחות לא מכיר. לכן,מחפשים עוד ועוד.

 

[bat51]

מזתומרת בעית השמאל

הבעיה היא לאומית וארצית בלי שום פלגים וצדדים. אני בטוחה שהאיש הכי ימני גם שואף לשלום.אולי לשלום אחר מהשלום שאני שואפת אליו אבל גם הוא בטוחתני שואף לשלום.

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

זהו בדיוק

מושגי השלום שונים בתכלית: לא-לגדרות תיל חשמליים והסתגרות כן,ליחסים נורמלים בין שני עמים שלא מצריכים מחסומים,תעלות,ושדות מוקשים ועד אז,החזק,יכתיב לחלש את התנאים. כך עשו האמריקאים ליפנים אפילו,שקמו אותם כלכלית כך עשו האירופים לגרמנים. ראשית,תכנע,ותר על אופציית המלחמה. אחרי זה,נדבר על הסדרים ועל גבולות,ועל ישובים.