הנה המתכון:
מצרכים: 1 כלה "טרופה" שרק יצאה מקליפתה להקת חתונות "לעוסה" שמלת כלה לאנינות טעם רצוי בתפירה אישית מבית מעצבות...עם טאץ' של ז'אן פול 1-2 זוגות הורים שמרנים ומלחיצים נייר אפייה ולמשקיענים,נייר קלף מעוטר בכתב הכתובה רב מקדש עם קורט חוש הומור {שהתבלבל וחושב שהוא סטנדאפיסט} 8 ק"ג התלהבות 10 ליטר פזיזות לקישוט: 2 טבעות זהב טהור עדיף של H.stern גן אירועים קצוץ גס 300-400 פרצופים מוזמנים בלתי מזוהים לאף אחד מהצדדים קצת יין אממ... בוא נראה אם שכחתי משהו ... אה... כן, אופס . איך אפשר בלי ... 1 חתן "כבוש" ... !!! {שזה אתה...}
אופן ההכנה: את החתן והכלה יש להפריד במהלך כל הזמן קודם הבישול כדי למנוע כל תופעה של פגם או סתם טעם לוואי. את הכלה יש להרתיח במשך 18 שנה בסיר לחץ גדול ככל האפשר,קרי: החל מגן חרדי ועד סמינר עם מסר חד משמעי +סביבה משפחתית תואמת את אותו הטעם המתבשל בקדירה. השאיפה של כל תלמידה היא כמובן להתחתן עם בעל שישב וילמד!!! לא שום דבר אחר-כל השאר כמעט לגמרי טפל. בחורות מוצאות את עצמן חושבות במהלך שיעור משעמם משהו כמו "מממ... מעניין מה עושה עכשיו בעלי???" ואין לה אפילו חבר...{?! הלו?!} את החתן מרגע שמופיע זקיק של "שפם בר- מצווה" יש להכניס לקופסא של "טפאוור" ולהשרות היטב היטב במגוון הרצאות ודיני הלכות ולסגור סגירה הרמטית, להכניס למקרר כדי לאזן את טמפרטורת הגוף.כדי שהמרקם לא ייהרס. לאחר מכן בצורה מלאכותית להפגיש את שניהם יחד. בשלב זה הכובע המצחיק של הטבח מועבר כעת לשדכנית {שהיא אגב מצחיקה לא פחות והזוי'ה משהו} שיכולה להיות כל אדם מן השורה ללא שום הבנה קודמת בבישול אולי רק קצת ידע מזערי באפיי'ה, מתמקצעת בעיקר בפיזור אבקת סוכר. השדכנית מקפלת בתנועות עדינות שני המרכיבים אבל ממש בזהירות שהציציות לא ישברו. יפה,עכשיו ששניהם באותה הקדרה ואחרי שערבבנו בעדינות יש לכסות את עיניהם במגבת כדי שהאהבה הגדולה תוכל לתפוח לה בחינניות על השמרים. אחרי זמן תפיחה קצר של חודש-חודשיים אפשר להכניס לתנור. להפעיל את התנור בחום בינוני עד גבוה כדי לשמור על האהבה כמובן וכעת ממתינים... מה קרה??? מריחים משהו נשרף? לא יכול להיות... {אולי בכל זאת מישהו היה צריך להגיד לי להסיר את המגבת??? לא חשבתי שאהבה שלי עיוורת במידה והיא בכלל הייתה קיימת} הצעת הגשה: לגרד את השרוף בעדינות ולאכול את מה שנשאר בהנאה