אהההההההההההההההההההההההההההההההההה
את הראשונה בחיי שפגשתי שמכירה את הדמות המקורית והמדהימה של ג'יימס הוק! איש בלתי-מובן שמנסה להאמין שהוא מתנהג כמו שצריך, למרות כל הדברים שהוא עושה. הייסורים שלו לגבי הפשעים שלו, הייסורים שלו כשהוא אומר שאף ילד לא אוהב אותו, שהוא בסוף לא רוצה לחיות בכלל. הסצינה הזאת, רגע לפני שהוא מת, כשהוא ופאן נלחמים, והוא פתאום "עוזב" את הקרב, מתחיל לשקוע בזכרונות מהילדות שלו בבית הספר האנגלי כשכללי הטעם הטוב היו ברורים כל כך וכל מה שהיה צריך לעשות זה לדאוג שהחולצה בסדר והגרביים בסדר. סצינת הקרב האחרון היא, ללא ספק, של הוק. ג'יימס מאתיו בארי גם כן אהב את הדמות הזו, כנראה. לא רק שהוא בנה אותה לעילא, ובהרבה הבנה והזדהות וחמלה, הוא גם נתן לה את שמו. תבורכי. מצטרפת לנשיקת הרגליים.