קבעון מחשבתי ../images/Emo54.gif
לשיטתך - אם אתה משוכנע שמורה מצליח עם חניכים לאורך שנים, מבלי להפסיד אותם הוא חוטא ומחטיא, הגישה מצביעה על קבעון חשיבתי מוחלט. ההיסטוריה של אמנויות לחימה עמוסה בסיפורים על חניכים שהיו צמודים למורה שלהם עד יום מותם (עשרות שנים). סיפורים אלה הם מיפן, אוקינאווה וכמובן סין. מנגד דוגמאות לא מעטות של חניכים אשר בזמן קצר מאד למדו ויודעים הכל ומייד מלמדים ומסבירים לכולם את מרכולתם על פי האיטרפרטציה האישית הסוביקטיבית שלהם וממצאים את העצמם בפחות מצ´יק. משני המינים לא חסרים דוגמאות שכל אחד מאיתנו נתקל בהם. כמה מורים אתם מכירים אישית שמצליחים לאורך עשרות שנים להחזיק בחניכים פעילים? אני משוכנע, כי אין אדם בעולם שימשיך להתאמן, ללמוד, להשקיעה, זמן, מרץ, זיעה וגם כסף לאורך עשרות שנים ללא תחושת סיפוק אמיתית שהוא מקבל תמורה הולמת להשקעותיו ונהנה מכל רגע. לא נשארים במסגרת עשרות שנים בגלל כפיתיות, שיטחיות של אדם, המורה, אשר הוא בסך הכל "מאכער", שמוכן למקור את אמא שלו בשביל כמה גרושים. "מאכער" יצליח אולי, לגלגל זמנית כמות אנשים, זה מעולם לא הוכיח את עצמו לאורך זמן. גם אתה ידידי, אם תרצה חומר למחשבה - למה כל המסבירים את השלילי ביותר שבהצלחה מקצועית וגם שרידות כלכלית ארוכת שנים, איש מהם בעצמו לא הצליח בכך. האם הנכם מכירים אישית אנשים, אשר עשו זאת עם הצלחה מוכחת לאורך של עשרות שנים, האם הם באמת התגלמות ה"חוטאים ומחטיאים". אני מכיר שניים כאלה, הם עובדים קשה מאד, לדעתי איש מאיתנו, לעולם לא יסכים להשקעה באמנות. הם הגונים ומאמינים במה שהם עושים וממש לא דמויות של "סוכני ביטוח" (בלי לפגוע באף אחד, בבקשה). לי יש המון הערכה לאנשים אשר מצליחים לתת דוגמא אישית חיובית להרבה מאד אנשים אשר לא נשארים איתם כ"שרות חובה" אלה מתוך בחירה ורצון להיות בחברה טובה ותומכת. אולי, מי מאיתנו מסוגלים לעבוד בדרך אחת ואחרים בודדים מאד מסוגלים להיות מקצוענים וגם לחיות מעמלם. איני יכול לאבחן באותם בודדים שאני מכיר, את כל השלילה וחסך במקצועיות שאתם מלבישים עליהם. תודה על השיחה הנעימה.
