המורה כמבצע...

אני מכבדת מורה שאינו בטוח בעצמו ב 100%.

בהחלט יתכן מצב שבו מורה יגיד לתלמידים:"אינני יודע את זה לגמרי. בואו נצא ונלמד זאת יחד". 2 דוגמאות: 1) בא"ל הלחימה שלי, המאמן ניסה לבצע טכניקה מסוימת על אחד התלמידים, ולא הצליח. במקום להתבאס, הוא אמר:"עשיתי טעות. מי יודע מה הטעות שלי ואיך אפשר לתקן אותה?" עשינו תרגיל מחשבתי, מצנו את הטעות, וטכניקה חלופית שתתאים למימדים של אותו תלמיד. 2) בעיסוק אחר שלי, המדריך הגיע עם חומר חדש-דנדש מהמכבש, ולכן לא הספיק להתאמן עליו. הוא שאל האם נרצה לחכות לשבוע הבא שהוא ידגים לנו את החומר כשהוא יודע אותו פיקס, או שנרצה לנסות ללמוד אותו יחדיו, עם כל הטעויות והקשיים. ניסינו יחד באותו השבוע, והחוויה של קבלת החומר לא "לעוס", היתה שונה, מאתגרת ומיוחדת.
 
קודם כל

כל הכבוד למורה שלך, שהוא יודע לשים את הכבוד והגאווה בצד ולהגיד טעיתי וללמוד איתכם, זאת הגישה שצריכה להיות, לא לנסות להוכיח בכל מחיר עד כדי בושה שאתה צודק למרות שלא. חוץ מזה אל תשכחו- שכל מורה הוא גם תלמיד !
 

d y s

New member
מורה יכול ללמד באו"ל

רק מה שהוא יכול לבצע. אחרת הוא מנסה ללמד. ואנחנו רוצים מורה שיודע. זה חלק מהעניין של דוגמא אישית. לצערי לא בכל מקום זה ככה. ולכן נפוצה במערב האימרה אלו שלא יכולים לבצע מלמדים.
 

d y s

New member
אני מוסיף

ראיתי מורים שמפאת גילם או מוגבלות פיזית. נתנו לתלמידים בכירים שלהם ללמד משהו שהיה להם קשה והם סייעו בהארות מילוליות. תלמידיהם הבכירים למדו זאת מהם וזה נותן אמינות לטכניקה. זוהי גדלות רוח צנועה.
 

broccoli

New member
ייתכן שאתה מאמין שספורט שונה מאמנות לחימה

אבל בכל ספורט, רגיל וקרבי, הקורלציה בין יכולות המאמן ליכולות הספורטאים נמוכה - מאמן טוב כמעט אף פעם אינו מתחרה טוב, וגם בד"כ לא היה כזה בעברו. וזה כאשר בספורט כל מה שמעניין זה היישום, והדירוג קל ונגיש. באומנויות לחימה לא ספורטיביות יכולות היישום היחסיות בין אנשים נשארות במימד התיאורטי, כי לרוב לא עושים קרב רחוב כדי לדרג אנשים. אני מאמין שהתפישה הרומנטית של אנשים לגבי אומנויות לחימה מקבעת את גישת ה"מסטר", שיכול לעשות הכל, ומתוך העשייה שלו נובעת היכולת שלו ללמד תלמידים. מהנסיון שלי, זה פשוט לא נכון. לעומת זאת, להיות מוכן ללמוד ממורה לפי רמת התלמידים שלו, זה משהו אחר (וזהה גם בספורט).
 

amir_aikido

New member
תחליף ב:"רק מה שהוא יכול היה לבצע"

גם אתה וגם אני ראינו מורה רב מעלה - שונו שיהאן, שכבר לא היה במיטבו הבריאותו וצעירים רבי מרץ (כמו ניר) בהחלט יכלו לעשות לו צרות באימון (ואף עשו), ובכל זאת היה לו המון ידע להעביר וללמד. לא הייתי רוצה מורה שמלמד דברים שהוא חושב שיעבדו, אבל אין לי בעיה עם מורה שמלמד דברים שמסיבות כלשהן, הוא איננו מסוגל לבצעם עוד כיום (לא עלינו, נכה/חולה וכו') אך לאותו מורה יש נסיון רב והבנה עמוקה של אותם הדברים מבפנים. אמיר
 

d y s

New member
אני חושב שכתבתי כך אם לא

זו גם דעתי. אגב צרות צרות אבל תזמון ברמה כזו למרות הגיל והבריאות הרופפת עם הוא היה מתעקש קצת יותר היה לניר כואב הרבה יותר.
 
למעלה