המועקה הקשה שלי!.
היי. רציתי לספר על מה הפסדתי בחיים. אנחנו לפניי יום כיפור והירהרתי על השנה. השנה הזאת אני הפסדתי אוצר..., משהו שאי אפשר להעריך אותו בכסף. הפסדתי את האהבה הכי גדולה שלי, הפסדתי את האהבה של פעם בחיים. הפסדתי את ליטל. אתם חייבים לראות אותה, כולם אוהבים אותה ודלוקים עליה, אפילו הבנות. לי לקח 4 חודשים לדבר איתה. ראיתי אותה לראשונה בשנת 2003 בקפיטריה עם חברה שלה. ישר הסתכלתי עליה, תוך יום התאהבתי בה. ככה כול יום הייתי בה לקפיטריה המיוחד בשביל לראות אותה וקונה משהו. ביזבזתי 400 שקל בקפיטריה. היינו מסתכלים זה על זה 4 חודשים. ממש כול הפסקה , במשך 4 חודשים העיניים שלנו היו נפגשות. עד שיום אחד ישבתי בהפסקה והיא התיישבה לידיי. זה היה הרגע המאושר בחיים שלי, אמרתי תודה 100 פעם לאלוהים. לא יכולתילדבר תקתי, הסתכלתי עליה ושתקתי. הייתה לי עוד הזדמנות כזו אבל שוב פיספסתי. בסוף דיברנו דרך המחשב. שאלתי אותה עם יש לי סיכוי איתה היא אמרה שכן. דרך אגב היינו כבר בשנת 2004 ואחר כך חשבתי מה להגיד לה. ובקיצור חליתי. תוך שבועיים הייתי בבית חולה, והיו לי המון עיסוקים. שבועיים לא ראיתי אותה. ואחר כך, היא אמרה שיש לה חבר עשיר ממושב מבוסס. וככה איבדתי את ליטל. 4 חודשים לא ראיתי אותה. ואני רוצה להגיד שזו הייתה שנה ארורה , ושאני בוכה בלילות, ושזה לא הוגן..., עם יש מישהו שיכול לסדר לי עבודה , אני עובד חרוץ אני מוכן לעבוד תמורת שכר מינימום. בבקשה אני צעיר ויש לי כוח, תני לי הזדמנות. ביקשתי עבודה כדי לזכות בליטל. למה האהבה כואבת? עם יש מישהי רוצה להכיר אותי?, אני בן 19 ורוצה להכיר מישהי מגיל 17 עד גיל 35. בעיקר לשיחה או אולי לפגישה. אני ממש ישמח. מכול הלב. אני נחמד, וכרגכ אני עובד במפעל ארור בשכר מינימום[ באאיזור הצפון]. בבקשה אני ישמחלשוחח עם מישהי. ביי
היי. רציתי לספר על מה הפסדתי בחיים. אנחנו לפניי יום כיפור והירהרתי על השנה. השנה הזאת אני הפסדתי אוצר..., משהו שאי אפשר להעריך אותו בכסף. הפסדתי את האהבה הכי גדולה שלי, הפסדתי את האהבה של פעם בחיים. הפסדתי את ליטל. אתם חייבים לראות אותה, כולם אוהבים אותה ודלוקים עליה, אפילו הבנות. לי לקח 4 חודשים לדבר איתה. ראיתי אותה לראשונה בשנת 2003 בקפיטריה עם חברה שלה. ישר הסתכלתי עליה, תוך יום התאהבתי בה. ככה כול יום הייתי בה לקפיטריה המיוחד בשביל לראות אותה וקונה משהו. ביזבזתי 400 שקל בקפיטריה. היינו מסתכלים זה על זה 4 חודשים. ממש כול הפסקה , במשך 4 חודשים העיניים שלנו היו נפגשות. עד שיום אחד ישבתי בהפסקה והיא התיישבה לידיי. זה היה הרגע המאושר בחיים שלי, אמרתי תודה 100 פעם לאלוהים. לא יכולתילדבר תקתי, הסתכלתי עליה ושתקתי. הייתה לי עוד הזדמנות כזו אבל שוב פיספסתי. בסוף דיברנו דרך המחשב. שאלתי אותה עם יש לי סיכוי איתה היא אמרה שכן. דרך אגב היינו כבר בשנת 2004 ואחר כך חשבתי מה להגיד לה. ובקיצור חליתי. תוך שבועיים הייתי בבית חולה, והיו לי המון עיסוקים. שבועיים לא ראיתי אותה. ואחר כך, היא אמרה שיש לה חבר עשיר ממושב מבוסס. וככה איבדתי את ליטל. 4 חודשים לא ראיתי אותה. ואני רוצה להגיד שזו הייתה שנה ארורה , ושאני בוכה בלילות, ושזה לא הוגן..., עם יש מישהו שיכול לסדר לי עבודה , אני עובד חרוץ אני מוכן לעבוד תמורת שכר מינימום. בבקשה אני צעיר ויש לי כוח, תני לי הזדמנות. ביקשתי עבודה כדי לזכות בליטל. למה האהבה כואבת? עם יש מישהי רוצה להכיר אותי?, אני בן 19 ורוצה להכיר מישהי מגיל 17 עד גיל 35. בעיקר לשיחה או אולי לפגישה. אני ממש ישמח. מכול הלב. אני נחמד, וכרגכ אני עובד במפעל ארור בשכר מינימום[ באאיזור הצפון]. בבקשה אני ישמחלשוחח עם מישהי. ביי
