המוסר השתנה
אני לא רוצה יותר לחיות בשביל שיגנו עלי ושילדיי ימותו בשבילי, אבל חלק ממני רוצה שיגנו על ילדיי שחיים ועל נכדיי שכל כך רוצים לחיות. שכל כך רוצים לחיות במדינה רגילה, ללא איום תמידי, ללא פחד, פשוט לקום בבוקר וללכת לים או לקניון, או לרקוד עד שעות הבוקר ולעשות אהבה. אבל אנחנו נמצאים במלחמה על הבית של הילדים שלי ועל חייהם של נכדיי. הם שואלים אותי מה השוני בין המלחמה היום למלחמת לבנון הראשונה? תשובתי - המלחמה הזאת היא מלחמת הגנה קיומית. הם רוצים אותנו בים. במשך השנים רצועת הביטחון לא הגנה על הצפון ועל המדינה לכן צריך היה לצאת ממנה ולהגן על עצמנו מהגבול הבינלאומי, ולאחר 18 שנה יצאנו מכל מילימטר בלבנון. שש שנים של איפוק שבאו לאחר מכן מספיקים להוכיח לנו ולכל העולם כי רצוננו רק בחיים, בביטחון ובשלום. יותר אנחנו לא יכולים להגיש את הלחי השנייה. לא יוכלו להרוג בנו ללא גבול, לא עוד. אנחנו בוכים, אנחנו מרוסקים, אבל לא נפסיק להילחם על החיים והבית, על עתיד במדינה הזאת. הצפון נמצא תחת אש מתמדת, אבל המנהיגות של ערביי ישראל והשמאל הקיצוני ממשיכים להשמיע את אותן האמירות - רצחו לנו, חטפו לנו, אין להגיב במלחמה אלא בהסדר. האם לא היה הסדר ביציאה מלבנון? מי לפי דעתם רצח את ההסדר? אשמים ברצון לחיות בארץ הזאת אני זועקת אל ידידיי בשמאל , שמנסים להעתיק את המסרים של אז למלחמה של היום. לא, אלה לא אותם מסרים. לדבר אתם אומרים, לא הפסקנו לדבר שש שנים והם התחמשו והתחמשו כדי לחסל אותנו. התנועה החדשה שעל הקמתה הוכרז אתמול לאחר שנודע על תשעת ההורגים בקרבות בבינת-ג'בל, היא תנועה רגילה של השמאל הקיצוני, שתמיד ראה אותנו את כולנו אשמים ברצון לחיות בארץ הזאת. האם בגלל ערכינו המוסריים לא הפגיזו מהאוויר את מתחם חיזבאללה? האם חייהם של החיילים, שהם הילדים שלנו, פחות חשובים מחיי התושבים שנותנים מגן לחיזבאללה ולכן לא הופגזו? עד היום אמרתי לנכדיי שאם נאבד את ערכיינו המוסריים נאבד את זכותנו לחיות בארץ שלנו. היום זה השתנתה. הערך המוסרי חייב להיות גם כלפי הלוחמים שלנו, אנו חייבים לשמור ככל יכולתנו על חייהם. לכן, לפני כל קרב יש לזרוק את הכרוזים ולדרוש מהחפים מפשע לפנות בתיהם, ואחר כך להפגיז גם אם נשארו תושבים. אם היינו מפגיזים בכל כוחנו והורסים את מתחם חיזבאללה לא היו נהרגים כל כך הרבה חיילי גולני. מלחמה על החיים מחייבת אותנו לחסל את חיזבאללה ולא להגן על משפחותיהם בזמן שאנחנו שולחים את בניינו למות.
אני לא רוצה יותר לחיות בשביל שיגנו עלי ושילדיי ימותו בשבילי, אבל חלק ממני רוצה שיגנו על ילדיי שחיים ועל נכדיי שכל כך רוצים לחיות. שכל כך רוצים לחיות במדינה רגילה, ללא איום תמידי, ללא פחד, פשוט לקום בבוקר וללכת לים או לקניון, או לרקוד עד שעות הבוקר ולעשות אהבה. אבל אנחנו נמצאים במלחמה על הבית של הילדים שלי ועל חייהם של נכדיי. הם שואלים אותי מה השוני בין המלחמה היום למלחמת לבנון הראשונה? תשובתי - המלחמה הזאת היא מלחמת הגנה קיומית. הם רוצים אותנו בים. במשך השנים רצועת הביטחון לא הגנה על הצפון ועל המדינה לכן צריך היה לצאת ממנה ולהגן על עצמנו מהגבול הבינלאומי, ולאחר 18 שנה יצאנו מכל מילימטר בלבנון. שש שנים של איפוק שבאו לאחר מכן מספיקים להוכיח לנו ולכל העולם כי רצוננו רק בחיים, בביטחון ובשלום. יותר אנחנו לא יכולים להגיש את הלחי השנייה. לא יוכלו להרוג בנו ללא גבול, לא עוד. אנחנו בוכים, אנחנו מרוסקים, אבל לא נפסיק להילחם על החיים והבית, על עתיד במדינה הזאת. הצפון נמצא תחת אש מתמדת, אבל המנהיגות של ערביי ישראל והשמאל הקיצוני ממשיכים להשמיע את אותן האמירות - רצחו לנו, חטפו לנו, אין להגיב במלחמה אלא בהסדר. האם לא היה הסדר ביציאה מלבנון? מי לפי דעתם רצח את ההסדר? אשמים ברצון לחיות בארץ הזאת אני זועקת אל ידידיי בשמאל , שמנסים להעתיק את המסרים של אז למלחמה של היום. לא, אלה לא אותם מסרים. לדבר אתם אומרים, לא הפסקנו לדבר שש שנים והם התחמשו והתחמשו כדי לחסל אותנו. התנועה החדשה שעל הקמתה הוכרז אתמול לאחר שנודע על תשעת ההורגים בקרבות בבינת-ג'בל, היא תנועה רגילה של השמאל הקיצוני, שתמיד ראה אותנו את כולנו אשמים ברצון לחיות בארץ הזאת. האם בגלל ערכינו המוסריים לא הפגיזו מהאוויר את מתחם חיזבאללה? האם חייהם של החיילים, שהם הילדים שלנו, פחות חשובים מחיי התושבים שנותנים מגן לחיזבאללה ולכן לא הופגזו? עד היום אמרתי לנכדיי שאם נאבד את ערכיינו המוסריים נאבד את זכותנו לחיות בארץ שלנו. היום זה השתנתה. הערך המוסרי חייב להיות גם כלפי הלוחמים שלנו, אנו חייבים לשמור ככל יכולתנו על חייהם. לכן, לפני כל קרב יש לזרוק את הכרוזים ולדרוש מהחפים מפשע לפנות בתיהם, ואחר כך להפגיז גם אם נשארו תושבים. אם היינו מפגיזים בכל כוחנו והורסים את מתחם חיזבאללה לא היו נהרגים כל כך הרבה חיילי גולני. מלחמה על החיים מחייבת אותנו לחסל את חיזבאללה ולא להגן על משפחותיהם בזמן שאנחנו שולחים את בניינו למות.