המון געגועים
שלום רב לכם. אני בן 29 עוד מעט. תל-אביבי ממוצע שטובע בקצב החיים המסחרר הזה. דווקא לפני החגים, ובעיקר לפני פסח אני נזכר בערגה רבה בתקופת ילדותי באירועים משפחתיים בהם היתה המשפחה המורחבת מתכנסת כולה. האירועים כולם היו על טהרת הלאדינו. דיברון המון "ספניולית", כל השירים היו של השירים עם הלחנים המדהימים האלה. המון יוונית ותורכית התערבבה לה שם ויצרה בליל מקסים של לאדינו עם המון מוזיקה יוונית, ומעט טורקית. (סבי מיוון, סבתי מתורכיה) היו באים כל ה"דודים" כמו שקראנו להם (היו הדודים של אבא), ושעות ע"ג שעות הינו אוכלים ושרים. נשארה לי חווית ילדות חזקה מאוד מהדבר הזה. לצערי, ה"דודים" רובם ככולם נפטרו כבר, ורק מתי מעט מהמשפחה המורחבת עדיין נותרו עם הטעם הזה של פעם. רוב ככולם נעשו חרדים או דתיים, והמסורת הנפלאה של אז נעלמה כמעט לחלוטין. היום כאמור אני מוצא את עצמי עם המון געגועים וערגה לאז. זה לא סתם געגועים לילדות אלא באמת געגועים לילדות מיוחדת שאולי רק אתם תבינו. לאחרונה אני מנסה לדובב את סבתא שלי, לפני שהיא תעבור מן העולם (היא דיי זקנה כבר) כדי לדעת עוד על שורשי המשפחה. לצערי, כאמור המשפחה כולה התחרדה פחות או יותר והם נטשו כמעט לחלוטין את הטעמים האלה של פעם. אין מטרה מיוחדת לאשכול הזה. סתם רציתי לשתף אתכם.. אם יש לכם רעיונות , הערות והארות בנושא הזה אני אשמח לשמוע.
שלום רב לכם. אני בן 29 עוד מעט. תל-אביבי ממוצע שטובע בקצב החיים המסחרר הזה. דווקא לפני החגים, ובעיקר לפני פסח אני נזכר בערגה רבה בתקופת ילדותי באירועים משפחתיים בהם היתה המשפחה המורחבת מתכנסת כולה. האירועים כולם היו על טהרת הלאדינו. דיברון המון "ספניולית", כל השירים היו של השירים עם הלחנים המדהימים האלה. המון יוונית ותורכית התערבבה לה שם ויצרה בליל מקסים של לאדינו עם המון מוזיקה יוונית, ומעט טורקית. (סבי מיוון, סבתי מתורכיה) היו באים כל ה"דודים" כמו שקראנו להם (היו הדודים של אבא), ושעות ע"ג שעות הינו אוכלים ושרים. נשארה לי חווית ילדות חזקה מאוד מהדבר הזה. לצערי, ה"דודים" רובם ככולם נפטרו כבר, ורק מתי מעט מהמשפחה המורחבת עדיין נותרו עם הטעם הזה של פעם. רוב ככולם נעשו חרדים או דתיים, והמסורת הנפלאה של אז נעלמה כמעט לחלוטין. היום כאמור אני מוצא את עצמי עם המון געגועים וערגה לאז. זה לא סתם געגועים לילדות אלא באמת געגועים לילדות מיוחדת שאולי רק אתם תבינו. לאחרונה אני מנסה לדובב את סבתא שלי, לפני שהיא תעבור מן העולם (היא דיי זקנה כבר) כדי לדעת עוד על שורשי המשפחה. לצערי, כאמור המשפחה כולה התחרדה פחות או יותר והם נטשו כמעט לחלוטין את הטעמים האלה של פעם. אין מטרה מיוחדת לאשכול הזה. סתם רציתי לשתף אתכם.. אם יש לכם רעיונות , הערות והארות בנושא הזה אני אשמח לשמוע.