המוות
לפני בערך יותר מחודשיים ,באיכילוב פנימית י' מול חדר מס. 3 .בקומה השלישית של בנין אריסון.בסביבות שעת הבוקר המוקדמת ,ממתין כי אחייניתי תעבור לאסוף אותי במכוניתה בחזרה הבייתה ממשמרת הלילה שלי סביב מיטת אחי ,פגשתי אותו את המוות ,שרוע על מיטת החולי ,בודד וגלמוד. על ידו היו ספרות שהסבירו כי בעבר נחלץ מציפורניו. אך עתה כחוש רזה וכפות למיטתו ,השיגו המוות .
המוות לבש פניו ונטע בו שלווה עד כי קריאות חירום מהחדרים המבודדים ,נעלמו מאוזניי וליבי קינא באיש ושאלתיו בלחש שפתיי "מתי תורי?".
והוא לא ענה ושב אל החדרים המבודדים וכעבור שבוע כשהגעתי למחלקה פגשתיו שוב והפעם יראתי מפניו . השמועה אמרה כי את מיטתו תפס אדם,קסם של אדם ,זמר בשם "שמוליק קראוס" ,זו הייתה השמועה שחלפה בלובי.
שמועה בלבד כי רק הרופאים מילאו פיהם שתיקה ורק אחד ידע לספר כי שמע על כך ממשמרת הצהריים שאותה אני פספסתי. מיותר לציין , כי הוא הלובש פניהם של אחרים לפני לקיחתו אל עולם טוב יותר ,מוכר לאחיות ולרופאים הנלחמים בו יום וליל. מזלו של אחי ,כי מנענו ממנו את ההולך מחוץ לחדרו ,שלא יידע שלא יפגע . הרגעים שעברתי שם הלילות והימים שבים אלי ברגעים הקטנים שהשינה עוטפת אותי בשתיקה ונותנת לי לחוש לרגע איך המוות כובש אדם .
לפני בערך יותר מחודשיים ,באיכילוב פנימית י' מול חדר מס. 3 .בקומה השלישית של בנין אריסון.בסביבות שעת הבוקר המוקדמת ,ממתין כי אחייניתי תעבור לאסוף אותי במכוניתה בחזרה הבייתה ממשמרת הלילה שלי סביב מיטת אחי ,פגשתי אותו את המוות ,שרוע על מיטת החולי ,בודד וגלמוד. על ידו היו ספרות שהסבירו כי בעבר נחלץ מציפורניו. אך עתה כחוש רזה וכפות למיטתו ,השיגו המוות .
המוות לבש פניו ונטע בו שלווה עד כי קריאות חירום מהחדרים המבודדים ,נעלמו מאוזניי וליבי קינא באיש ושאלתיו בלחש שפתיי "מתי תורי?".
והוא לא ענה ושב אל החדרים המבודדים וכעבור שבוע כשהגעתי למחלקה פגשתיו שוב והפעם יראתי מפניו . השמועה אמרה כי את מיטתו תפס אדם,קסם של אדם ,זמר בשם "שמוליק קראוס" ,זו הייתה השמועה שחלפה בלובי.
שמועה בלבד כי רק הרופאים מילאו פיהם שתיקה ורק אחד ידע לספר כי שמע על כך ממשמרת הצהריים שאותה אני פספסתי. מיותר לציין , כי הוא הלובש פניהם של אחרים לפני לקיחתו אל עולם טוב יותר ,מוכר לאחיות ולרופאים הנלחמים בו יום וליל. מזלו של אחי ,כי מנענו ממנו את ההולך מחוץ לחדרו ,שלא יידע שלא יפגע . הרגעים שעברתי שם הלילות והימים שבים אלי ברגעים הקטנים שהשינה עוטפת אותי בשתיקה ונותנת לי לחוש לרגע איך המוות כובש אדם .
