המוות

אינקה

New member
../images/Emo20.gif אין צורך להתנתק מן הניתוק

הבן כי אינך נפרד - ושוב לא תהיה.
הבעייה היא כי שנים ארוכות כל מה שהנך מכיר זו תחושת הנפרדות שלך במצביה השונים. אם כך - עליך לשנות הרגלי תפיסה עצמית. שינוי "הרגלים" כזה יכול להתרחש באופן מודע תוך שימוש בכלים של שיטות שונות ורבות, ויכול להיות "מיקרי" (נס!) כמו שמציע מניסיונו בארסי היקר.
דרך הלוחמים מציעה קודם כל הסבר על מצב הניפרדות (הקשב הראשון), מצבי ביניים (הקשב השני) והתמזגות מחלטת (הקשב השלישי). כלים שונים כגון אי-עשייה, שיחזור, ייקוש וחלימה נועדו אף הם למנוע היקבעות של התודעה הפרטית במגבלותיה, והבנת הקשר בין הזהות, החוויה ופרשנות המציאות דרך שינויי תצורת המגבלות (שינוי הפרשנות על המציאות דרך הנעת נקודת המאסף למקומות שונים). את כל זה אני מסביר רק מכיוון שאנו נמצאים בפרום דרך הלוחמים.
עצם הרעיון כי אנו "עושים" משהו נשען על רעיון הניפרדות, ולכן אינו מוביל להתמזגות אלא דרך השלילה: לאחר כך וכך נסיונות "לעשות" והיאוש מהם, התודעה עשוייה להגיע למצב בו כילתה את רוב האנרגייה שלה ועל כן היא פתוחה לשינוי המערך הפנימי שלה. על בסיס זה של ריקון ההכרה מאנרגייה בנויים הקואנים (שאלות זן) ומדיטציות דינמיות רבות. לאחר כך וכך נסיונות, מדיטציה (שהיא מצב של התמזגות טבעית) "מתרחשת" כאשר אין התודעה הפרטית מפריעה "לה" (לעצמה...) ברעיונותה על העולם.
מאחר והתודעה הפרטית היא אך תודעה, כל מה שעליה "לעשות" זה להיות מודעת.
המודעות למיגבלות, יחד עם המודעות לאפשרות של קיום טהור בלעדיהן, מסיר את המגבלות.
מדיטציה היא מצב בו המודעות מודעת לעצמה. זאת בניגוד למצב הרגיל בו המודעות "מודעת" לאובייקטים בעולם (כולל הגוף).
זהו תרגיל "מדיטציה" בסיסי אך מושלם, בן שלושה(+) שלבים: א. ריכוז: שב בנוח, בחר נקודה שאינה רחוקה מידי והבט בה מספר דקות עד שתתרגל לכך. בהדרגה הגבר את הריכוז שלך באובייקט שבחרת. ב. ריכוז עצמי: תוך כדי ריכוז בנקודה, התחל להיות מודע לתחושות והרגשות העולים בך. נסה לחוש את "תחושת האני" שלך - התחושה כי הנך יישות עצמאית ונפרדת מהכל. ג. מדיטציה: תוך כדי ריכוז הייה מודע בהדרגה לתחושת הריכוז עצמו. היה מודע לכך שאתה מודע! המודעות למודעות היא סגירת מעגל התודעה - התמזגות עצמית דרך זניחת הצורך באובייקטים חיצוניים - ומשום כך - מודעות עצמית טהורה. ד. "הארה": המשך במצב זה (מדיטציה) עד שיהפוך לטבעי ויתרחש מעצמו. יתכן ובשלב מסויים תחוש צורך "להרדם" - אל תילחם בכך אלא זרום עם התחושה מבלי לאבד את המודעות העצמית. אם תאזן את הכוחות הפועלים בך אופן מושלם (ואל תשאל אותי מה זה, תדע כשתנסה) - ברגע מסויים "הארה" תתרחש מאליה.
ועוד: מאחר והתודעה הפרטית אינה שונה מן המרחב אשר סביבה, השאלה "מי אני?" הנשאלת ללא הרף מאפשרת לתודעה הפרטית לזנוח זהויות "פרטיות" כוזבות ולאמץ את מהותה השלמה - העצמיות האינסופית.
 
המוות

כולנו יצורים העומדים למות. כולנו יצורים העומדים למות. [URL='http:///'] כולנו יצורים העומדים למות.[/URL] האם יש משהו חשוב מזה? האם יש משהו מלבד זה? האין עובדה זו משנה את הכל?
 
מוות

אם יש חיים אחרי המוות, האם זה עדיין מוות? אם המוות לא קיים, הכיצד דרך הלוחמים תהיה קיימת? אם יש ברשותנו נצח כדי לטעות בו, מי צריך את דרך הלוחמים?
 
למעלה